אם אתם מטאליסטים, סביר להניח שכשמישהו יזכיר באוזניכם את שוויצריה הוא יגרום לכם להיזכר ב- Eluveitie. בהם, ובשוקולד משובח. מאז שהוציאו את אלבום הבכורה שלהם Spirit, הלהקה המשיכה לסלול את דרכה בסצינת הפולק מטאל העולמית עד שהגיעה למעמד הגבוה שלה היום. בתור מישהו שהכיר את הלהקה כבר מאותו אלבום ב-2006, זה כמעט כמו לצפות בילד גדל. מאז ומתמיד Eluveitie לקחו את המוזיקה שלהם כמה צעדים מעבר ללהקות אחרות בז'אנר. העובדה שהלהקה מונה שמונה אנשים בהחלט עוזרת כי מעבר לכלים הסטנדרטיים יש גם שלל כלים שדואגים לשים את ה"פולק" שב"פולק מטאל". לאחרונה Eluveitie הוציאו את אלבומם החדש Origins: אלבום קונספט שמעביר לקהל שיעור במורשת של המיתולוגיה הקלטית ומתמקד בסיפורים שנפוצו ברחבי גאליה לפני הספירה.

האלבום נפתח בקטע דקלום שמכניס אותנו לאווירה המיתולוגית של וסולל את הדרך ל-"The Nameless", שהזכיר לי למה Eluveitie אף פעם לא היו סתם עוד להקת פולק מטאל. מערבולת של חלילים איריים, נבל, בוראן ואפילו מנדולה נכנסים למיקס לצד המטאל החשמלי. ולמרות ש-Eluveitie נסחפים עם הפולק, הם לא שוכחים את המטאל לרגע. "From Darkness" למשל, הוא אחד מהשירים היותר כבדים באלבום שמביא איכות המנונית לסגנון של הלהקה. לאחר קטע מעבר אווירתי, האלבום מעניק לנו אתנחתא קלה עם השיר "The Call of the Mountains", ששם דגש על המאפיינים הסימפוניים והמלודיים של הלהקה. הסולנית Anna Murphy מבצעת את תפקיד השירה המלודית נהדר ותורמת לשיר מכלי ההארדי גארדי שלה, כלי דמוי כינור שמעניק נפח קסום לשיר.

"Sucellos" נפתח בהצלפות שוט שבמהרה מתחלפות לתיפוף מהיר וריפים רועמים שמגובים בשאגות הצורמות של Chrigel Glanzmann. האווירה היא כמעט של שיר דת' מטאל כוחני, אלמלא אותם כלים עממיים שמשתלבים מאוחר יותר לצד דקלום קלטי נשי שבונה את המתח לקראת המערכה האחרונה של השיר שמסיימת אותו בהפגנת כוח, כפי שהוא התחיל. ללא ספק ביצוע שעושה צדק לאל הקלטי שעל שמו נקרא השיר, אל שבדרך כלל מיוצג כנושא חבית בירה ענקית. אבל עם כל הכבוד לאלים, הכוכב האמיתי בשיר הוא Merlin Sutter המתופף הוותיק של הלהקה שגונב את ההצגה. אחרי "Inception", שיר כבד נוסף ומהיר במיוחד, מגיע "Vianna" שבו Murphy שוב משתלטת על עמדת השירה, ו-Glanzmann מלווה אותה בצרחות גרוניות. מדובר עדיין בשיר מטאל, אבל כשכלי הנשיפה והנבל של הלהקה מקבלים דגש כה גדול והליריקה מדברת על אלים עתיקים, קשה שלא להיסחף עם התחושה ה-folk-ית והאווירה הקדומה שנוטפת מהשיר.

"King" נפתח עם צלילי נבל עדינים, אבל במהרה שאר הכלים העממיים נכנסים למנגינה עליזה וכשהגיטרות והתופים מצטרפים אין ספק שמדובר בשיר שהוא הכל חוץ ממעודן. הריפים והתיפוף שופעים גרוב ושבירות קצב, אבל המיקס לא מוותר לרגע על שאר הכלים שמעניקים את הנפח המלודי הנחוץ לשיר. ב-"Carry the Torch" Eluveitie נותנים את הכל, כיאה לשיר אחרון באלבום.

התלונה העיקרית שלי כלפי האלבום היא הגיטריסטים Salzmann ו-Henzi. זה לא שהם עושים עבודה רעה, אבל הייתי שמח לשמוע תפקידי גיטרה מעט יותר מגוונים וזכירים. ולמרות זאת, Origins הוא אלבום קונספט נהדר שמשלב אווירה, מוזיקה טובה וטקסטים על יצירת העולם, התפלגות אנשי הצפון לשבטים השונים, יצירת מחזור העונות ותחילת שושלת המלכים. אי אפשר שלא להתעניין בליריקה ולחקור את הנושאים שעומדים מאחורי האלבום. מנהיג הלהקה Glanzmann, מנצח על ההפקה, הליריקה ורוב כלי הנגינה באופן מרשים ויודע לתפעל את שאר חברי הלהקה. קטע הדקלום האחרון של האלבום אף מצליח לצמרר ולשגר מסר. כפי שהקריין אומר, אימפריות קמו ונפלו, מחזות עלו וירדו והסיפורים שסופרו נשכחו. וזה התפקיד של Eluveitie להזכיר לנו.