Ensiferum – From Afar

התאספו לוחמים, ויקינגים, ושאר שכירים עם לום או גרזן, Ensiferum מוציאים אלבום רביעי, ואנחנו פה כדי לתמוך בהם במלחמה. Victory Songs, הכותר השלישי, היה מהלומה קשה לחלק מכוחותינו, לא שהוא היה כזה נורא, אבל משהו בו, לפחות לדעת מספר הסיפור הזה, היה יבש, במיוחד עקב ההתמקדות בשירים מהירים ומעייפים, או שירים ארוכים ומעייפים – בקיצור, הוא לא החזיק מעמד על אוזניים אלו. From Afar שיצא במחוזותינו ממש לא מזמן, מביא את אותו הרכב לוחמים, רק הרבה יותר מגובש וגם עם וותק קרבות, כש-Petri הסולן, איש Norther בימים עברו, הפך לחבר הבלעדי של הלהקה, ובנוסף הצטרפה גם קלידנית בשם Emmi Silvennoinen שדואגת לשלב הרבה תבלינים מעניינים למיקס הויקינג מטאל שיש פה.

הפינים תמיד יודעים להכניס לאווירה, וגם הפעם הם לא מאכזבים באינטרו כובש באורך של כמעט 4 דקות, המשלב גיטרה אקוסטית, חליל, ומקצב רגוע, שלא מרמז לרגע שאנחנו הולכים לקבל שיר קטלני מיד אחריו. "From Afar", שיר הנושא, לא מאחר להגיע, וכבר שמים לב להבדל בין החומר העכשווי של הלהקה לזה הקודם, כשהפעם מלבד הדת' המלודי המהיר, יש ברקע גם נגיעות סימפוניות, המושפעות מסרטים (בעיקר סרטי "מערב פרוע" כמו שהלהקה עשתה באלבום השני Iron) וכן גם נעימות פולק שונות. כל האלמנטים שהלהקה ידועה בזכותם נמצאים כאן – נגינה טכנית מהירה, שירת דת' מעולה ומקהלה ויקינגית שמכניסה את האפיות בפזמון ובקטעים המתאימים.

"Twilight Tavern" מתחיל כמו כל שיר של Ensiferum, מהיר ושובר עם ריף ממכר ופזמון משכר, אך לפתע במרכזו מגיעה תפנית, שעוצרת את השיר ומכניסה לנו קטע אפי – אותו מובילה דווקא בחורה (בשם Kaisa Saari) המלווה בקול נשי נוסף – שלוקח את השיר למקום אחר לכמה רגעים (כולל שילוב מרתק של Hammond!), לפני שהוא חוזר אלינו במתקפה חזיתית. עכשיו זה אחד מהדברים שהיו חסרים לי באלבום הקודם, תודה לשד שמישהו הקשיב לי. שיר שלוש הוא קטע ארוך במיוחד (11 דקות), והוא למעשה שיר ויקינג מטאל טיפוסי, מלווה בכל אותן נעימות שלמדנו להכיר אצל Ensiferum ומשנה מקצבים על ימין ושמאל. "Elusive Reaches" מביא עמו בחזרה את המהירות הכובשת של הלהקה, בלי יותר מדי משחקים, וכמו ב-Victory Songs, עבורי זה לא עובד – אבל לפחות השיר קצר.

2 הקטעים הבאים בתור הם מהאהובים עלי באלבום כולו. "Stone Cold Metal" מתחיל בנעימה אפית חביבה, עם דגש על חביבה, כי זה מה ש-Ensiferum יודעים לעשות היטב. משם מגיעים כמה קטעים מלודיים, אפשר לקרוא להם סימפוניים, מהטובים ששמעתי בזמן האחרון, כולל שימוש עדין בחצוצרות ובקולות מקהלה. מה שמייחד את Ensiferum לעומת שאר להקות הפולק \ ויקינג הפיניות, זה דווקא הנגיעות המלודיות הלא אופייניות לז'אנר, שלפעמים מופיעות ברקע ולפעמים מאד בולטות, כמו במקרה הזה. אחרי 3 דקות של מטאל, מגיעה תפנית נוספת, רק שהפעם כל מה ששומעים זה שריקות – שלי הזכירו איזה סרט "מערבון" משנות ה-60' – ומשם, ממש כאילו הגענו לפאב במערב אמריקה בסוף המאה ה-19, נכנסת נגינת פסנתר, ומשתלבת נהדר עם השריקות לכדי קטע אפי ממיס מוח. המטאל לא מאחר לחזור אלינו, ומסיים את השיר כעבור 7 וחצי דקות עם רצון לעוד.

"Smoking Ruins" בניגוד לשיר הקודם, לא מגיע עם צלילים שלא שמענו בעבר אצל הלהקה, אך יש בו כל מה שצריך כדי להפוך ללהיט בהופעות, במיוחד המקצב שלו, שלשם שינוי לא מהיר במיוחד, אלא כולל בדיוק את המנה הנדרשת של המטאל והפולק, עם שילוב קולותיהם של הגיטריסט ואחד ממיסדי הלהקה, Markus Toivonen, והבסיסט Sami, שמובילים את השיר לכל אורכו. לבסוף, אחרי קטע שירה קצר בפינית, אנחנו מקבלים את היצירה האפית של האלבום שנקראת "The Longest Journey" (ולמעשה מהווה המשך לשיר השלישי "Heathen Throne") ומגיעה לכדי 13 דקות. לעומת החלק הראשון, השיר הזה משלב הרבה מרכיבי תזמורת אפיים, ומביא עמו חלקים מכל שיר באלבום הזה, מנעימות "מערבון" לשילובים סימפוניים ועד לנגיעות פולק קלות, בקיצור, כל מה שרצינו ולא היססנו לבקש משיר שסוגר את האלבום.

מבחינת הפקה וסאונד, בימינו האמת אין להקה שלא מתהדרת במשהו יוצא מן הכלל, ו-Ensiferum לא נופלת מכך, כל צליל נשמע היטב, כל ריף מקסים אותך וכל חבטה תורמת למשב הרוח שראשך מניב מהדבאנג לא רצוני. Tero Kinnunen שעבד עם Nightwish ו-Amorphis בעבר עשה הפקה מעולה ושומעים שהוא יודע לעבוד עם להקות סימפוניות ועם להקות פולק – שילוב בהחלט נחוץ במקרה הזה. אז בסופו של דבר האם האלבום עונה על הציפיות? לטעמי, בהחלט כן, החל בעטיפה המושקעת (ציור במסורת הלהקה), דרך השירים האפיים, ואפילו הקאבר לשיר "Vandraren" של להקת הפולק \ פופ השבדית Nordman שמגיע במהדורה המיוחדת – הכל כאן נעשה במחשבה לספק את אלבום הויקינג מטאל של השנה, ונראה שהמטרה הושגה. בין אם אתם מעריצים חדשים, או וותיקים שאיבדו קצת את האמונה בלהקה, From Afar מספק את התשובה לה חיכינו. הויקינג מטאל עודנו חזק, ועמו נגיע לניצחון!
|MS|2668|MS|