Eternal Decay – Beyond The Ties Of Flesh

יש כאלו שמכירים אותה מהעבר, יש כאלו ששומעים עליה לראשונה: Eternal Decay היא להקת בלאק מטאל ישראלית, שקיימת כבר עשור. זה גם פרק הזמן שלקח לחברי הלהקה, Monarch Erhelbeta (סולן וגיטריסט), Morax Netz (מתופף) ו-Bendor Blackwolf (קלידן) להוציא לאור את אלבומם הראשון, Beyond The Ties Of Flesh. הלהקה, שנעלמה מהתודעה הישראלית לתקופה ארוכה, חוזרת למשחק עם אלבום מאוחד, מגובש, וערוך היטב, שהקליטה באיטליה עם המפיק Nick Savio והבאסיסט Dessaz Shwartz.

חברי Eternal Decay לא ממציאים מחדש את הבלאק מטאל, את המקצבים, את הגראולים, או את הסאונד. מנגד, הם לוקחים את אותו תחום שנקרא "מוזיקה", ובמסגרת אותו הכלי שנקרא "אלבום" מעצבים אותו לפי חזונם כחומר ביד האמן. הדבר ניכר בכל: גם בדברים כמו עטיפת האלבום או החוברת, שמעוטרים באופן מדהים, וגם בתחומים מהותיים יותר כמו הלחנים, המלודיות הרבות, מילות השירים, הצליל הייחודי, הסאונד המוקפד, והקונספטואליות שכורכת את הכל לכדי יצירה מאוחדת.

האלבום נפתח בשיר "Beyond The Illusion Gate", שמתחיל באופן שקט, אך מהר מאוד גולש לתיפוף הולך ומתגבר, ריפים עצבניים של הגיטרה, וגראולים עמוקים. נגינת הקלידים המכשפת של Bendor Blackwolf עוטפת את שאר הצלילים בצורה מושלמת. משם אנו ממשיכים אל השיר הבא, "The Catacomb", אחד מהשירים הארוכים יותר באלבום, בעל אנרגיות גבוהות יותר למן ההתחלה. הסולן Monarch Erhelbeta שואג את המילים, צליל הקלידים מכתיב את האווירה, והמתופף Morax Netz מגביר את הקצב ולא מפסיק לדייק לרגע. באמצע השיר המהירות מתחלפת בקטעים שקטים ואטמוספריים, רק כדי לשבור אותם במפגני נגינה כוחנית נוספים. מוזיקלית, זה נשמע כמו מסע אל תוך האופל.

חברי Eternal Decay משמרים את הנגינה המהירה והמנסרת והמלודיות הסוחפות לכל אורך האלבום. לאחר קטע ביניים שמגביר את התחושה האווירתית והמגובשת של האלבום, "The Rise", מגיע אחד השירים החזקים ביותר באלבום, "Darkness And Its Faithful Servants". גם הוא אחד מהשירים הארוכים יותר (ובכלל, אין כאן שיר שנופל מתחום 4 הדקות), מה שלא מונע ממנו לתת בראש לכל אורכו, עם צווחות מחרישות אוזניים, תיפוף מטורף שנע משימוש בדאבל באס לבאלסטים מפוצצים, וקלידים שלא חדלים לרחף מעל הנעשה, לעתים תופסים את מרכז הבמה, אך גם יודעים לפנות מקום לשאר המרכיבים בשיר.

השיר הבא הוא "Warlords Of The Fall", שממשיך גם הוא את הקו המהיר מאוד, רועש מאוד, ועמוס מלודיות שמתחלפות אחת בשניה בקצב מסחרר. השיר נשבר ומורכב מחדש פעמים רבות בתבנית לא קונבנציונלית, שנשמעת מעולה. לא חסרות מעלות גם לשירים "Attach To Yelp Of God" ו-"Berricades Of Internal Mysticism". האלבום נסגר בשיר "Eulogize The Silent Funeral", שכמו מספר שירים באלבום, כבר הוקלט על ידי הלהקה בדמואים קודמים. אותם שירים מובאים באלבום בשינויים מסוימים, גם מבחינת העיבוד, מבחינת הסאונד, ומבחינת איכות ההקלטה. זה השיר הארוך ביותר באלבום, ומתפרש על כ-10 דקות. הוא עשיר בסולואים, ומקיים בתוכו את כל התכנים שהושמעו לכל אורך האלבום באופן מסכם. כך מסתייםBeyond The Ties Of Flesh בשיא, בשיר בו גלום סוד ההצלחה של הלהקה.

אנו נמצאים בתקופה בה להקות מרחבי העולם, גם חדשות וצעירות, נתקלות בפחות קשיים להקליט אלבום ולהתפרסם (בין אם באופן עצמאי או דרך חברת תקליטים), ולצד תגליות מרעישות מופק גם הרבה חומר בינוני או בינוני ומטה. על רקע זה, מקצועיות, מקוריות, ותשומת לב לפרטים הקטנים הם הגורמים שהופכים את Beyond The Ties Of Flesh לאלבום מצויין, בוגר, ונפרד לחלוטין מהתופעה המוזכרת לעיל. חברי להקת Eternal Decay לקחו את כל הזמן הדרוש להם ליצרתו, וזה בהחלט השתלם.