Eternal Struggle – Breaking And Entering

15/08/16
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Freedom Denied
  2. Tonight We March
  3. Repeat Nothing
  4. Lost
  5. Pride Kills

משפט עתיק יומין אומר שיש יותר מדרך אחת לפשוט עור לנמייה (כן כן, מה ששמעתם). נדמה לי שאיטרנל סטראגל (ES לצורך הקיצור מעתה והלאה) לא מכירים את המשפט. הלהקה עושה הארדקור לא רק לפי הספר, אלא כאילו הם כתבו את המהדורה הישראלית של הספר, ואפילו לא עשו עריכה לשונית אצל אבשלום קור. טוב נו, אולי אצל אבשלום הארד-קור (מצטער, הייתי חייב).

את ES ראיתי בהופעה בבאר שבע לפני כמה שנים באיזה פאב וכל מה שזכור לי שהיה כיף. במהלך השנים איבדתי את המעקב עליהם, עד שלמעשה הוטלה עליי המשימה לבקר את ה-EP הנוכחי שלהם – Breaking and Entering. מההרכב המקורי נשאר למעשה רק הבאסיסט גלעד פיניאבסקי, כאשר שאר ההרכב התחלף לא פעם ואפילו כלל סולנית בשלב כלשהו, עד שנת 2014, כאשר מאז ההרכב יציב והופיע רבות ברחבי הארץ.

אז לא סתם דיברתי על פשיטת עור של נמייה (ויסלחו לי קוראנו הטבעונים על הדימוי המחריד משו), כי למעשה, כל ה-EP הנ"ל נשמע כמו רביעיית אנשים עצבניים שמוכנים לפשוט את העור לכל מי שמעצבן אותם. ה-EP קצרצר וקולע (כחמש עשרה דקות), נשאר כולו על הילוך גבוה וגורם לך לתהות מי לעזאזל עיצבן אותם כל כך?

ברשותכם, לא אסקר כל שיר בנפרד מסיבה מאוד פשוטה, שיש בה טוב ורע: למעשה, כל ה-EP נשמע ברציפות כמו שיר אחד, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה לירית. השירים פחות או יותר באותו קצב, המילים הן בערך אותן מילים (מבלי לזלזל כן?) ואז נשאלת השאלה: האם אתה אוהב את השיר הזה או לא?

למעשה, מדובר באסופת ריפים מהירים מבית היוצר של גלעד ועומר, תיפוף בלתי מתפשר של שייני שלא עוצר לרחם על אף חלק במערכת התופים, קצב שמשאיר את הראש שלך בהאדבאנג תמידי כאשר מדי פעם יש האטה לצורך ברייקדאון או קטע סלאם נחמד ומתבקש (אפשר לבקש קצת יותר? אני חמדן) וצעקות כועסות של פראנקו שבא להעביר מסר מאוד ברור: אתם לא תשלטו בי, אני אתעלה, הכוח אצלי.

אז מצד אחד, הראש שלי לא הפסיק לזוז רבע שעה רצוף בכל פעם ששמעתי את ה-EP הזה, והארדקור זה אפילו לא כוס השוקו שלי. לאורך כל האזנה עברה במוחי מחשבה אחת: אני רוצה לראות אותם שוב בהופעה! מצד שני, אם חיפשתם מטאל מלודי, ריפים שקל לזכור ולזמזם ואיזשהו תחכום בהלחנה, ה-EP הזה הוא לא בשבילכם. הנמייה הזאת אינה מבושלת לטעמו של הלקוח. לא לא, העור שלה נפשט והיא נזרקה לצלחת RAW לטוב ולרע, כמו שהשף החליט שתקבלו אותה. Take it or leave it. לדעתי? Take it.