Evile – Five Serpent's Teeth

אני מאמין שכמעט בכל מי שגדל על המוזיקה של Metallica יש איזה פאנבוי קטן בלב שבכל פעם ששומע להקת מטאל שמזכירה לו את מטאליקה של שנות השמונים דופק איזה חיוך קטן ואומר "התגעגענו". אני יודע שזה דו צדדי, לפעמים שומעים איזו להקה שהסולן עושה את חיקוי ההטפילד שלו בצורה כזאת חסרת בושה שאתה מגיב בזעם של "איזה חיקוי!" ועדיין הפאנבוי שבלב מחייך ואומר: "אבל לפחות הוא מחקה משהו טוב", בעיקר כי המקור, למרות Death Magnetic, לא סיפק את הסחורה כבר 20 שנה בערך..

Trivium ניסו את זה ב The Crusade, הסולן Matt Heafy עשה עבודה לא רעה בלחקות את הטפילד, הנגנים – ביניהם גם Heafy, תותחי על, הסאונד מיליון דולר, אבל היה משהו בכל האובר-מלודיה ובחוסר פספוס שקצת עשה לנו להקיא קצת בפה במקום להגיד שאותרה ה Metallica הבאה. Evile הבריטים עושים את כל הצעדים הנכונים כדי לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו.

הם התחילו עם Enter The Grave, אלבום ט'ראש מלודי אנגלי לא רע בכלל, שקיבל ביקורות חיוביות בכל העולם, אבל איך שהוא עצבן את אוהבי הט'ראש המלודי בגלל חוסר היכולת של הסולן/גיטריסט המוכשר Matt Drake לשיר כמו בן אדם. אחרי זה הגיע Infected Nations ונראה היה שהבעיה נפתרה, Drake למד לשיר, סיפקו אחלה שיר נושא שבאמת נשמע דומה יותר ויותר למטאליקה, אבל זה עדיין לא לגמרי שם, חלק מהשירים עדיין התאפיינו בשירה קצת בעייתית, לא כולם עבדו כמו שיר הנושא, בקיצור – המשכנו לחכות לתקווה הלבנה הגדולה מאנגליה.

ועכשיו – Five Serpent's Teeth. איזה מעריץ מטאליקה בארון או מחוצה לו לא התרגש למראה ומשמע הקליפ לסינגל Cult? נו באמת, אתם יכולים לשקר ולהגיד שזה "חיקוי" אבל מי לא זיהה שמדובר בשיר הכי טוב ש Metallica הוציאו ב 20 שנה האחרונות? גם אם זה לא הם שהוציאו אותו? ואז ניגשתי לאלבום המלא, ואני שוב חוזר וחצי תאוותי בידי. אז נכון, השיר הפותח – שיר הנושא, הוא ט'ראש מלודי מהיר, מנוגן היטב, מופק לעילא, שגם מתחיל כאילו זה Blackened של Metallica. Drake כבר לא רק שר טוב, הוא שר מעולה כשהוא עוקף את הטפילד בסיבוב ומשחרר לו נפיחה עסיסית לרוח הגבית, הוא הפך להיות סולן מלודי מעולה – וגם מחוספס מספיק כדי לא להישמע כמו ג'סטין ביבר.

אז חצינו את Cult, הזלנו ריר ונהנינו, אבל שם קצת מתחילה בעיה, כי אף אחד מהשירים לא ממש מגיע לפסגות ש Cult הגיע אליהן. נכון, הכול מנוגן מעולה, אחלה ריפים, אחלה שירה – אבל ציפינו לשירים קליטים, מטאלים, כאלה שאפשר לשיר איתם – וקיבלנו אלבום טוב שקצת מנסה יותר מידי, יותר מידי ריפים, יותר מידי מעברים, יותר מדי פזמונים, שירים ארוכים מידי, בקיצור – זה לא זה. אי אפשר לפסול את האלבום לגמרי, שירים כמו Eternal Empire הם עדיין קרובים יחסית ל Cult ונשארים בגבולות ה 5.5 דקות שיר עם בניה קליטה למדי, אבל עדיין – יותר מידי חלופת מקצבים, התעקשות על מהירות אגרסיבית מידי, למה?? למה??

20 שנה לפניהם הגיעו Xentrix הבריטים ועשו חיקוי מטאליקה מעולה, למה לא לאמץ את הגישה הזו ולכתוב שירים טובים לפני שמרביצים בריפים? אז אני מניח שהפאנבוי עדיין יחייך, ויש צד מרוצה שאומר – לפחות זה הדבר הכי קרוב למטאליקה של פעם ששמענו כבר הרבה זמן, אבל אצלי עדיין יש שעון עצר שמחכה ש Evile יגיעו להבנה שמהר והרבה זה לא בהכרח הכי טוב.