Ex Deo- Caligvla

עברו 3 שנים מאז צאת פרויקט הסולו בעל הקונספט הרומאי של Maurizio Iacono, סולן להקת Kataklysm, אלבום הדת' מטאל הסימפוני של Ex-Deo. אני ספקן מטבעי לגבי סצנת המטאל הקנדית (אני לא מעריץ של אף להקה קנדית מלבד אולי Kataklysm ו Ex-Deo עצמם) אבל האהבה שלי להיסטוריה הרומית והחיבה שלי ל Kataklysm דווקא הפכו את הפרויקט להבטחה גדולה עבורי, ולא התאכזבתי. Romulus, אלבום הבכורה, היה אלבום מטאל אפי מעולה, שהצליח לשלב סיפורים בומבסטים על ההיסטוריה הרומית עם מעט מאד שומן מיותר והרבה קטעים זכירים. כבר אז נאלצתי להודות ש Romulus היה טוב יותר מכל מה ש Kataklysm עשו מזה שנים, מה שהותיר ציפייה גבוהה אצלי לאלבום החדש – Caligvla (הם שמים ז**ו על האותיות U ו F).

היופי שבאלבום הבכורה הייתה הדרך שבה הוא צייר לך תמונה ותחושה, גם בלי שתהיה מומחה גדול להיסטוריה רומית כדי להכיר את הסיפורים עצמם, יכולת לקבל הבנה כללית של האירועים מהאלבום עצמו. למרות שהיו כמה טעויות בשירים (כמו בקרב האחרון ב Actium, שבו נכתב ה Lonian Sea במקום ה Ioanian Sea) לא היתה טעות מספיק קריטית כדי להרוס את התוכן או כדי לגרום לו להשמע טיפשי. על פי האינטרו ושיר הפתיחה, נראה ש Caligvla הלהקה שמרה על קו דומה, אך הפעם הכניסה קצת יותר את הצד האנושי שבהיסטוריה הרומית. השיר הנ"ל מצייר את הטירוף של הקיסר Caligula בפירוט, ומפגין צמיחה בריאה מהאלבום הקודם.

השיר שאחרי הוא The Tiberius Cliff (Exile To Capri), שיר מהיר יותר שמחזיק בתחושה מלכותית וגיטרות דת' מטאל שנוטות יותר לכיוון הניו סקול. כמו ב Romulus, הקטעים הסימפונים ממלאים תפקיד חשוב במוזיקה בדיוק כמו חברי הלהקה (כך שניתן לצפות להרבה הקלטות מוכנות בהופעות הלהקה) ויותר משמעותי מתפקידי גיטרות מרשימים. זו לא ממש עבודה בעיניים, וזה משתלב טוב יותר במוזיקה מאשר לידים שידחפו בכוח כדי לגרום למעריצי Necrophagist להתלהב. Per Oculus Aquilla מתחיל אולי באינטרו הכי טוב שהיה ללהקה מעולם, כמות האפיות בשיר הזה פשוט כורתת ללאונידיס את היד ומכה איתה למוות את ספרטקוס. התזמורת משתלבת באופן מושלם עם המוזיקה, והגאולים של Maurizio הם בין החזקים שהוא ביצע מעולם, אני חושב שהוא נשמע טוב יותר באלבומים של Ex Deo מאשר איך שהוא נשמע ב Kataklysm. הוא מתאמץ יותר, ולכן נשמע הרבה יותר מרשים מבכל אלבום של להקת האם שלו שעולה במוחי. תוסיפו לזה את העובדה שיש כאן סאונד עשיר ומקורי יותר מכל האלבומים האחרונים של Kataklysm, ושהחומר טקסטואלית הרבה יותר מעניין..

אם להמשיך עם האלבום, השיר Divide Et Impera (100 נקודות למי שיכול לנחש פה פרוש השם) ממשיך באותו קו איכותי, ולמרות שהוא לא טוב כמו השיר שלפני, שהוא בעיני הטוב ביותר באלבום, הוא עדיין שיר טוב בזכות עצמו. השיר עובד במקצב ביניים, ואפילו מוסיף שירה נשית בפזמון שעושה את השיר למעניין יותר. הסולו בשיר הוא גם הסולו דת' מטאל המלודי ביותר ששמעתי, כזה שיכול היה לשבת באלבום של Guns N' Roses, סולו שיכול היה להמיס את לב המעריץ בן ה 16 של Avenged Sevenfold שבאישיות המפוצלת שלי שלא באמת קיימת. למרות זאת, השיר מעביר תחושה רבת עוצמה שגורמת לו לעבוד. לאחר אינטרו קצר מגיע השיר Pollice Verso (Damnatio Ad Bestia), ומשאיר אותי נדהם. הלהקה הצליחה לייצר שירים שמעבירים את התחושה של סצנת קרב מלאה בשר הטבעות, ב 4 דקות בלבד, והם גם כאלו שיעבדו יפה בהופעה חיה. השיר הבא הוא שיר בונוס בשם Burned To Serve As Nocturnal Light, השיר הכי קרוב ל Kataklysm באלבום, לא שזה דבר רע, אבל קשה לי להתעכב על שיר שהוא בסך הכול שיחזור של גישת הניו סקול Kataklysm של השנים האחרונות.

שני השירים שאחרי הם שירים בינוניים למדי, אחד עוסק בכישלון של הלגיון הרומי ב Germania, גרמניה הקדומה, והשני הוא The Appian Way, העוסק בסיפורו של ספרטקוס. שני השירים הם שכיחים למדי, הם לא כאלו שסובלים ומעבירים אותם הלאה, אבל הם לא בעלי הכוח של השירים שקדמו להם, אם השירים שלפני היו 100%, אז אלו 80%, וגם התזמור נשמע קצת יותר מידי הארי פוטר בשבילי. השיר Once Were Romans נפתח בציטוט ומחזיר את האיכות למוזיקה, השיר נשמע מלחמתי ורב עוצמה, בדומה לאלבום הבכורה, ולמרות שאני לא רומאי ולא איטלקי, בהחלט אפשר להרגיש את האהבה של Maurizio למוצא שלו בשיר הנ"ל. הקשר האישי שלו עם הנושאים שעליהם הוא שר מדגישים את היופי שבאלבום.

אם לסכם הכול, כמעריץ של האלבום הראשון אני מרגיש ש Ex Deo רק התקדמו, אם לפעמים אני מרגיש ש Kataklysm עיבדו את הנישה שלהם והם אינם עוד מה שהיו, הרי ש Ex Deo עושים שימוש ברגעים המוצלחים יותר של Kataklysm ומערבבים את זה עם קצת SepticFlesh (סולן SepticFlesh גם אחראי לעטיפת האלבום של Ex Deo), וגם מוסיפים לזה עוד כוח בדמות הקונספט הרומאי. לדעתי כל זה מוביל לאלבום שהוא קליט, ובהחלט שווה רכישה, Et Tu Brute?