1. Heathen Foray
  2. Of Forests Unknown
  3. Havamal
  4. Roman Land
  5. Heralder
  6. Laeknishendr
  7. Walkiesjar
  8. Skirnir

Vratyas Vakyas הגרמני (איסלנדי במקור) הוא הבנאדם מאחורי השם Falkenbach. קשה לי להאמין שאנשים שמאזינים בקביעות לויקינג או פולק מטאל לא יכירו את שם הפרויקט שלו. נוסד אי שם ב-1989 והוציא 4 דמואים ידועים עד שהוציא את אלבומו הראשון ומאז הספיק להוציא עוד 3. נדמה שמהפקה להפקה המוזיקה של Falkenbach הולכת יותר ויותר לכיוונים שמושפעים באופן גדול יותר ממוזיקת פולק ופחות משורשי הבלאק מטאל שלה. הדיסק הזה שונה מעט מהגישה הזו.

"En Their Medh Riki Fara…" היה אלבומו הראשון והוא הציג לראשונה (לאחר הדמואים השונים) את הסיגנון הייחודי של Falkenbach שיאפיין אותו במשך כול האלבומים הבאים. באלבום השני "…Magni Blandinn Ok Megintiri…", אפשר לשמוע בברור שהוא כבד כמו אלבומו הראשון אך מלוטש יותר ועם קו השפעות רחב יותר. ההוצאה שבאה לאחר מכן נקראה "Ok Nefna Tsyvar Ty" שלא הייתה יצירת מופת, אבל הייתה דיי קרובה לכך. ובגלל היותה כזאת, בזמן שהאלבום יצא הוא קנה לעצמו תארים שונים ותשבוחות רבות. ל-Falkenbach נוצרו גדודי מעריצים ומאזינים ברחבי העולם שהכריזו על "Ok Nefna Tsyvar Ty" כאחד האלבומי ויקינג-פולק מטאל הכי טובים ששמעו בחייהם. עכשיו, כשנתיים בלבד לאחר צאת האלבום הקודם, יוצא האלבום החדש מבית Falkenbach תחת הכותרת "Heralding – The Fireblade".

אז מה יש לנו פה? השיר הפותח הוא "Heathen Foray" כאשר שומעים כבר בתחילתו שהוא ממשיך את ההוצאה הקודמת של הבחור הגרמני. אין בו צרחות בלאק מטאל אלא רק שירה נקייה של Vratyas המלווה בכלים שונים (שימשיכו להופיע לאורך כל הדיסק). לא מצאתי פה משהו כבד ממש – בין אם בשירה או בנגינה. כמעט בכול השירים וגם באלבום הקודם, אנחנו שומעים את הקולות רקע האופראים-משהו, שמספקים לשירים תוספת לאווירה שלהם. השיר הוא גם גירסא מחודשת לקטע "The Heathenish Foray" מ-"Magni Blandinn Ok Megintiri".

מפה, האלבום ממשיך לכיוונים כבדים יותר עם שירים כמו "Of Forests Unknown" שהוא סיבוב 180 מעלות מהשיר הקודם. שיר מהיר, כבד ואגרסיבי. כמעט ללא שירה נקייה, הכול בצרחות האהובות של Vratyas Vakyas. יש בשיר משהו ששמים לב אליו כבר בהתחלה, והוא הדאבל בס. זה לא יוצא דופן או משהו מהדאבל בס בלהקות מטאל אחרות או משהו כזה, פשוט Falkenbach לא השתמש בו עד עכשיו יותר מאולי פעם-פעמיים. השיר הבא, "Havamal", דיי דומה לשיר הראשון, ומיד אחריו מגיע שיר מנוגד לו "Roman Land".

פה נגמרים, בערך, החלקים השקטים יותר של האלבום, הרגיעות נעלמת ונשארים רק הכעס והכבדות, אבל בטוב טעם. לאחר ארבעת השירים הראשונים שהיו במן סדר של מרגוע-לכבד-וממנו-לרגוע-שוב, מגיעים "Heralder" ו-"Laekmishendr" שהם אולי שני הקטעים הכי טובים באלבום לדעתי. שניהם אגרסיביים וכבדים, אבל הראשון לא מהיר כמו השני ויחד הם יוצרים אחלה של צמד. הם דוחפים בקלות את השירים האחרים באלבום לכיס הקטן, יש בהם הרבה אווירתיות ושימוש מצוין בכלים ה-"מטאליים" וגם בכלי מוזיקת הפולק הסקנדינבית. הגירסא של "Laeknishendr" מהווה בהחלט שיפור גדול לגירסא שלו מהדמו של Falkenbach מ-1995 שנקרא באותו שם.

בסה"כ, המוזיקה של Falkenbach התבגרה במשך השנים ממשהו בשרני יותר למוצר יותר אפי ויותר בוגר. מרבית המילים באנגלית, אבל יש חלקים שכתובים בנורדית עתיקה (למשל חלקים שלקוחים ישירות מהסאגות והאדות), חלק בגרמנית עתיקה, וחלק גם בלטינית. "Heralding" בכלל היה אמור להיות האלבום הראשון של Falkenbach בשנת 1995, רק שאז היו בעיות טכניות כלשהן והוא לא יצא, לשמחתי. לסיכום, אני חושב שהאלבום החדש של Falkenbach יותר טוב מקודמו, גם אם לוקח קצת יותר זמן להתרגל אליו, אסור להחמיץ.