Hail of bullets – on divine winds

אלבום נוסף להרכב העל ההולנדי. לפני שארחיב לגבי ההרכב, חשוב לציין כי מדובר בהרכב שאלבומיו, כולל האחרון – עוסקים במלחמה, בדגש על מלה"ע השנייה. בשונה מ Sabaton, ההרכב מייצר דת' אלים, מהיר, מלודי באופן מפתיע, אך עדיין נאמן למקורות משנות ה 80 ותחילת ה 90, רק עם סאונד אימתני וחד עליו אחראים Ed warby ואיש האשכולות Dan swano בהרכב חברים יוצאי להקת Thanatos הוותיקה: הבסיסט Theo Van Eekelen, והגיטריסטים Stephan Gebédi ו Paul Baayens (שניגן גם ב Asphyx), המתופף Ed Warby (Gorefest, Elegy, Star one ו Demiurg (הרכב על בפני עצמו) וכמובן הסולן בעל הקול הערב Martin Van Drunen (Pestilence, Asphyx ואף Bolt Thrower,). האלבום החדש שיוצא בחברת Metal blade, כפי שהוזכר, עוסק כל כולו במלה"ע השנייה וככזה בחזית העטיפה ציור מרהיב של מטוס אשר תוקף נושאת מטוסים בשחור לבן וברקע שמיים אדומים. בסוף החוברת יש אפילו הסבר במה עוסק כל שיר ושיר: ההפצצה על פרל הרבור, הקרבות בגוואדלקנל, ההפצצות על יפן, טייסי הקמיקזה ועוד.

האלבום נפתח באינטרו בומבסטי של קלידים, סטייל וואגנר אשר מתחבר ישר לשיר Operation Z, העוסק בהפצצה על פרל הרבור. ריפים כבדים הנתמכים בבאס מובלט, בדומה לדת' השוודי הקלאסי. רק שיש שינוי מרענן במבנה השיר, כניסה של סולו מלודי המזכיר קצת את Iron maiden. לאורך כל האלבום אנו מקבלים שיעורי היסטוריה. הרצועה השנייה The Mukden Incident עוסקת במבצע שהוביל להשתלטות על חבל מנצ'וריה בסין ותרם בתורו למלחמה באזור האוקיינוס הפאסיפי. שיר בעל מבנה בסיסי, ריף מונוטוני וקבוע ששוב מקבל תפנית בכניסה של דאבל בס הנותן תחושה של מצעד עם סולו מלודי נוסף.

Strategy of Attrition אשר עוסק בהמשך הלחימה בין סין ויפן, נפתח בקטע ת'ראשי וממשיך בקו של השירים הקודמים. הקצת יורד עם Full scale war, שיר איטי ביותר, קשה לשמיעה ומשעמם עד האמצע, בו Ed מתעורר לחיים ומתחיל להפגיז במהירות על הסנייר ולפדל בעצבנות על הדאבלים. השיר הקצב העולה מתחבר ישירות ל Guadalcanal, אחד הקרבות שסימנו את המהפך בקרבות האוקיינוס הפאסיפי לטובת ארה"ב. השירים האחרונים באלבום Kamikaze ו To Bear the Unbearable חותמים את האלבום באגרסיות נוספות שלפני כן הלכו ודעכו. To Bear the Unbearable עוסק בכניעתה הראשונה של יפן לאחר הפצצות הנפאלם על יפן (רגע לפני הטלת פצצות האטום, אשר סיומו לחלוטין את הלחימה), משמעות השם היא לסבול או לסבול את הבלתי נסבל מבחינת הקיסרות – הבושה שבכניעה.

לסיכום. אין ספק שמדובר במפלצת אגרסיבית, אלימה, מקצועית ביותר. האלבום מהווה פסקול לאלימות בלתי פוסקת, אבל וכאן קבור הכלב: קשה מאוד לשמור על עניין אצל המאזין כאשר הלהקה מתרכזת בתחום אחד של ליריקה. בנוסף, הסגנון המוזיקלי הזה, שקיים כל כך הרבה שנים בכך כך הרבה גוונים, לעיתים מדביק את המבצע באדיקות הבלתי מתפשרת מה שמונע ממנו להתפתח ולפתח ובכך לשמור על עניין אצל המאזין. עם כל ההרגשה המשחררת שיש בהאזנה לאלבום, לקראת השיר הרביעי או החמישי אני כבר התחלתי להשתעמם.