Ill Nino – One Nation Underground
- This Is War
- My Resurrection
- What You Deserve
- Turns To Gray
- De La Vida
- La Liberacion Of Our Awakening
- All I Ask For
- Corazon Of Mine
- Everything Beautiful
- In This Moment
- My Pleasant Torture
- Barely Breathing
- Violent Saint
בשנת 2001 עולם המטאל נשטף בגל של להקות שמנסות לעשות משהו קצת שונה, לשמור על השורשים האתנים של המקורות ולשלב את זה במוזיקה. אנחנו מכירים את זה בתור "אוריינטל מטאל" עם להקות סטייל אורפנד לנד, סיילם ודיסטורטד שמכניסות קצת תבלינים ישראלים-ערבים למטאל שלהם, ובשאר העולם להקות כמו Skindred עם שורשים בג'מייקה, J3 הברזילאים, Fueled 2 Fire מאל פאסו, Chimaira ו-Drowning Pool בעלי השורשים הלטינים החליטו להכניס קצת תרבות למוזיקה שלהם.
עם אלמנטים תרבותיים ועדתיים והרבה מקצבים לא רגילים המטאל הלטיני החל להשתלט על העולם. מי שאומר שבני מיעוטים לא עושים מטאל כנראה לא הכיר לעומק את הלהקות האלה. אבל מעל כולם התבלטה להקה אחת, שפרצה לאוויר העולם עם הלהיט "What Comes Around" והראתה לכל שאר הלקות כמה מטורף השילוב של מקצב לטיני עם ניו מטאל. הלהקה הזאת היתה Ill Nino.
Ill Nino אימצו את שם השטן והוציאו EP ראשון בשם הלהקה שלא עשה יותר מדי גלים אבל הספיק להכניס אותם לתודעה, כי בדיוק שנה אחת אחרי זה חתמה הלהקה ברודראנר רקורדס והוציאה את האלבום הראשון והמלא שלה Revolution Revoluction שכלל את הלהיט "What Comes Around" ואת "Unreal" שהכניס את האלבום למקום ראשון במצעד המכירות בחודש הראשון ליציאתו. לא רע בכלל ללהקה מתחילה.
יש אומרים שמאז ספולטורה לא יצאה לאוויר עולם המטאל להקה כל כך מקורית ועוצמתית כמו Ill Nino. דבר אחד היה בטוח, Ill Nino היו חדשים, חזקים ושונים מכל דבר אחר ששמעתם עד עכשיו. השילוב המנצח של אלמנטים מהמורשת הלטינית של הלקה כמו כלי הקשה שבטיים, גיטרות פלמנקו, ליריקה בספרדית יחד עם ריפים מרשימים של גיטרות, תיפוף חדשני וסולן כריזמטי גרם לעולם לעצור ולשים לב ללהקה הזאת. שנתיים אחרי זה עם מוניטין מנצח הוציאה הלהקה את אלבומם השני Confession שכלל בתוכו את הסינגלים "How Can I Live", "Numb" ו-"Letting Go". האלבום לא היה צריך לחכות לחודש הראשון כדי להגיע להיות מספר אחד במכירות כי הוא עשה זאת אחרי שבוע אחד בלבד. שוב שיא ללהקה חדשה בתחום.
מבחינת אלבומם השלישי והחדש, החליטה הלהקה להיפרד מכל המחסומים היצירתיים ומכל המגבלות ולתת את נשמתם, בלי צנזורה, מה שיצא יצא והם יעמדו מאחורי התוצר הסופי לא משנה מה הביקורת תהיה. מבחינת סולן הלהקה, כריסטיאן מחדו, האלבום הראשון והשני הם כמו היסודות של הבית ותהליך הבניה שלו והאלבום השלישי הוא התוצר המוגמר. עכשיו רשמית אפשר להיכנס לגור בבית. עם הצהרה מוזיקלית כל כך חזקה קשה להנמיך ציפיות ואכן, הציפיות היו גבוהות לאלבום החדש של Ill Nino, קהל מעריצים הדוק ברחבי העולם חיכה בקוצר רוח לאלבום המדובר ביותר של השנה. אלבום שנשמר תחת מעטה כבד של סודיות עד לרגע האחרון בו הוא יצא לחנויות. השאלה המתבקשת היא האם האלבום עמד בציפיות? התשובה היא חד משמעית כן!
One Nation Underground הוא אלבום המכיל 12 שירים באורך מלא ואינטרו אחד קצרצר של דקה. הוא נותן לנו טעם לטיני עוצמתי במיוחד ולא מתפשר, בדיוק כמו שאר האלבום. כנראה שללהקה היה דבר אחד או שתיים להגיד לעולם, כי הפעם הם לא צנזרו את עצמם. את עוצמת המסר אפשר להרגיש דרך הסולן שמעביר את התחושה כשהוא צועק כל כך חזק (לא רק מבחינת ווליום אלא מבחינת רגש) רק כדי שיבינו מה הוא מנסה להגיד. לזה קוראים דבקות במטרה. שני הגיטריסטים אהרו לוסטר וג'רדל פייסנט מנהלים דו קרב של ריפים לאורך כל האלבום ומבחינתם אם אחד מבריק בשיר מסוים השני יבריק עוד יותר בשיר אחר, מבחינת תוצאה רק אנחנו מרוויחים, כי אנחנו זוכים לתצוגה מרשימה של יכולת גיטריסטית ואם תכניסו לסלט גם את הבסיסט לאזרו פיאנה תבינו למה הלהקה הזאת כל כך מצליחה.
בשמיעה ראשונה של "What You Deserve" הסינגל הראשון אפשר להבין שהלהקה קלטה את הכיוון הנכון ללכת בעקבותיו עם שירת קלינים סטייל לינקין פארק וגראולים בסגנון הייחודי של מקס קאווילרה (ספלטורה/סולפליי) שיצרו תערובת מעניינת באוזן שתפסה אותי בביצים (אם היו לי כאלה) מהשנייה הראשונה. "Turns to Gray" גם מציג בפנינו פזמון קליט אבל לא כמו "What You Deserve" הוא שומר על אחידות מוזיקלית והאלמנט הזה של ה-"טעם הלטיני" בצורה שלא דורשת תוספת "פלפול". כמובן שאין דיסק בלי ה-"רצועה הרגועה" שנועדה להנעים את אוזני הבנות ואולי אפילו להיכנס לרדיו בשעות המיינסטרים ובמקרה שלנו הרצועה הרגועה היא "All I Ask For" שהיתה משתלבת בשקט עם להקות כמו Hoobastank ולינקין פארק בסופשבוע רגוע בגלגל"צ.
אבל שלא תתנו לאתנחתה המוזיקלית הזאת להרחיק אותכם מהאלבום כיוון שאחרי הכל עם צמד כמו דייב קאוורי ודני קוסטו על עורק החיים של הלהקה עם תיפוף עם מסורתי משולב בניו מטאל והפרקשן הכי מסוגנן בסביבה, המילים "מיינסטרים" ו-"רגיל" יקבלו משמעות חדשה לגמרי. השירים המומלצים באלבום הם "This is war", "What you deserve", "All I ask for" ו-"Violent Saint", כשהסינגל הבא של הלהקה יהיה "La Liberacion of Our Awakening" ואת השאר אני אתן לכם לשפוט.
מבחינת עתיד הלהקה, Ill Nino נמצאים כרגע בסיבוב הופעות עולמי עם Static X ומתכננים לקחת קצת זמן להתרכז בהופעות ובכתיבת חומר חדש למה שאמור להיות שונה לגמרי ממה שלמדנו להכיר מהלהקה, מבחינתם האלבום One Nation Underground הוא סיומה של תקופה.