Jungle Rot – What Horrors Await

01/05/09
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Worst Case Scenerio
  2. The Unstopable
  3. Straitjacket Life
  4. State Of War
  5. Two Faced Disgrace
  6. End Of An Age
  7. Speak the Truth
  8. What Horrors Await
  9. Nerve Gas Catastrophe
  10. Braindead
  11. Atrocity
  12. Exit Wounds
  13. Invincible Force (Destruction Cover)
  14. Black Candle Mass

אני לא רוצה להתרברב, אבל אני מכיר די הרבה להקות, בעיקר כי אני שומע מטאל מגיל צעיר. כמובן שכל הזמן כולנו לומדים להכיר להקות חדשות שצצות מדי שנה כפטריות אחרי הגשם, אבל איך לעזאזל לא שמעתי על Jungle Rot? יכול להיות שזה בגלל בורות שלי ויכול להיות שזה בגלל שבתחילת דרכה הלהקה הייתה חתומה בחברה עלומת שם ולא מוכרת. רק באלבום השלישי היא הוחתמה בחברת בת (עלומת שם, לא מוכרת שבהמשך גם נסגרה) של Century Media ואת אלבומה הלפני אחרון הוציאה ב-2006 באופן עצמאי. כמובן שאי ידיעה אינה פוטרת מעונש. לא להכיר את החבר'ה האלה בהחלט מהווה פער רציני במאגר הלהקות הנחשבות שצריכות להיכלל באוסף של כל מטאליסט.

אז מה זה Jungle Rot? לא ריקבון של עץ קוקוס במעבה ג'ונגל נידח בתאילנד, אלה סוג של מחלה הנגרמת ע"י כניסה של טפילים לפצע פתוח ויוצרת כיבים בגפיים, או בעברית – "כיב טרופי". לא כיף ויכול לגרור קטיעה של אברים ו \ או מוות (עצה למתכננים לטייל בדרום אמריקה וכד'- תנעלו נעליים טובות!). הלהקה קיימת משנת 1994 וחברים בה Dave Matrise (שירה וגיטריסט), Geoff Bub (גיטריסט), James Genenz (בסיסט) ו-Eric House (מתופף). האלבום What Horrors Await יצא בחברת Napalm Records ולמעשה מביא לנו אולד-סקול דת' מטאל בלתי מתפשר המתרכז בנושאי מלחמה ומוות (למרות שחברי הלהקה מגיעים מעיר קטנה ושכוחת אל אי שם בוויסקונסין ולא מ-Tampa, פלורידה). אם באלבומיהם הקודמים, העטיפות הזכירו קצת את אלו של Bolt Thrower, עטיפת האלבום החדש יוצאת דופן ובולטת – המון של ספק-לוחמים ספק-זומבים, חמושים בחרבות, שוחטים אחד את השני (או רק מקיימים את מצוות העשוראא') כשברקע הדי התפוצצויות.

ההפקה נקייה ומהוקצעת, ריאותיו ומערכת העיכול של Dave מאפשרים לו יכולות גראולינג מצוינות, שמגוונות לעיתים בצווחות סטייל Chris Barnes. שאר הנגנים מצטיינים בנגינה מדויקת ללא רבב, אך ללא ייחוד יוצא דופן. למרות שהאלבום הוא אולד-סקול לכל דבר ואין בו שום יסודות מתקדמים, עכשוויים, מלודים או אחרים, כן אפשר לשמוע השפעת הארד-קור, לא זו שהיום מבינים כמטאלקור, אלא ההארד קור הניו-יורקי המקורי שהשפיע על להקות מטאל וז'אנר הדת' מטאל האמריקאי – זה מתבטא בגראול קצבי יחסית, וריפים פשטניים ואפילו סוג של ברייק-דאונס מהסוג הישן והטוב. ההוצאה שבידי מכילה 14 שירים, כאשר רצועה מס' 13 "Invincible Force" היא למעשה קאבר לענקי הת'ראש Destruction. מספר השירים יכול להעיד מצד אחד על עושר מוסיקלי ותוכני, מצד שני יכול להתיש את המאזין למרות שאורכם של השירים קצר.

ניתן להצביע בוודאות על מספר שירים שיכולים להיחשב כ-"להיטים", אם זה "The Unstoppable", המורכב מיסודות ברורים לאוזן של דת' שוודי, או "Speak The Truth" שמבליט את היסודות הת'רשיים של הלהקה. אך יש גם שירים הדומים מאוד אחד לשני, כמו "Worst Case Scenario" הפותח את האלבום – ולכן ההאזנה הופכת להיות מונוטונית. ריבוי השירים כנראה דווקא בעוכרו של האלבום. אם נרד וננבור בעומקו של הכיב, נגלה אלבום אגרסיבי ואיכותי. הלהקה מבצעת בהצלחה בחלק מן הזמן סגנון מוסיקלי שדי נמוג והתמוסס בשנים האחרונות אך לא מצליחה לשמור על עניין בשירים. אני חושב שאם Jungle Rot היו נשארים עוד כמה שבועות באולפן לליטוש החומר ובנוסף גם מנפים מספר שירים, האלבום יכול היה להיות הרבה יותר ממוקד ושובר.