Lacuna Coil – Karmacode

להקות גות' מטאל אף פעם לא דיברו אלי, בגלל זה מעולם לא שמעתי שום דבר של Lacuna Coil. כשקיבלתי לידי את הדיסק החדש שלהם נאמר לי שהלהקה השתנתה והתחילה לנגן Nu-Metal שזה כשלעצמו ממש משמח. ומבחינתי לשמוע להקה שמתפתחת ומשלבת סגנונות שונים זה מבורך. Lacuna Coil מגיעים מאיטליה, הם קמו בסוף שנות התשעים והפכו לאחת הלהקות המובילות בסצינת המטאל הארופאית. האזנה ראשונית לדיסק החדש Karmacode, מגלה שהתוכנית שלהם היא לפרוץ חזק לשוק האמריקאי.

השיר הראשון, "Fragile", נפתח בריף מצויין, גרוב מקפיץ של הבאס – תופים ועבודת אלקטרוניקה מטורפת. כל הכבוד! הריף שמנוגנן בבתים אפילו עוד יותר מגניב, הכל עשוי כמו שצריך עם המון השקעה ודגש על הפרטים הקטנים ביותר בהפקה. אני חייב לציין לטובה את הבאסיסט Marco Coti Zelati שעושה עבודה מדהימה, לכל אורך הדיסק, מצד אחד מלא נמוכים ומצד שני חד ומקפיץ, מאוד מזכיר את Fieldy מקורן. ואם כבר קורן, קשה להתעלם מההשפעה הברורה על Lacuna Coil.

הפתיחה של "Fragments Of Faith", השיר השמיני, עם גיטרות וואמי ומלודיות שירה מאוד ג'ונתן דיוויס, גרולים בפרי-פזמון והרמוניות מסלסלות בפזמון, ובכל זאת, מושפע אבל לא מועתק וזאת הסיבה שזה עובד כל כך טוב. עבודת הקלידים והאלקטרוניקה ממוקמת בדיוק במקום הנכון, תומכת בקירות הגיטרות ומוסיפה נפח לדיסק הזה ובכך הופכת אותו להיות אחד הדיסקים עם הסאונד הכי גדול שיצאו בזמן האחרון. הקטע השישי, "You Create", נשמע כאילו החזירו את עפרה חזה אל החיים והיא שרה על רקע גרוב מעולה. מה שיותר טוב הוא החיבור לקטע השביעי, "What I See", איזה ריף! זה אחד השירים הכי טובים בדיסק. שוב הבאסיסט מפציץ לכל אורך השיר בדיוק כמו שצריך.

השיר האחרון, קאבר ל-"Enjoy The Silence" של דפש מוד, קצת צולע, זה אחד השירים שעשו להם יותר מידי קאברים. השירה בפזמון נשמעת כמו שירה באיצטדיון כדורגל, מאכזב. שני הגיטריסטים, Maus Biazzi ו-Cristiano Migliore יודעים את המלאכה, נגינת הריפים שלהם מקצועית, כך גם בסולואים (למרות שאין כמעט סולואים בדיסק). בשיר העשירי, "In Visible Light" יש ליווי של כלי מיתר שמוסיף עוד עומק לשיר המצויין הזה, בלדה סוחפת, אבל לא מהסוג המסחרי-קיצ'י. סוף סוף שירה משכנעת ומרגשת. ה-C-Part מזכיר את Evanescence. הפקה שאפתנית ביותר.

ל-Lacuna Coil יש שני זמרים, Cristina Scabbia והזמר Andrea Ferro, ולצערי הם החלק החלש בלהקה, הזמר לא ראוי, אין שום דבר מיוחד בשירה שלו, זאת הסיבה שהוא נדחק אחורה על ידי כריסטינה הזמרת, שגם היא, לא מספקת את הסחורה. זמרת בלהקת מטאל זה כמו ילד בסרט דרמה, תמיד גונבת את ההצגה. ודווקא בגלל הסיבה הזו הייתי מצפה ממנה ליותר. אם מקבילים בינה לבין Sandra Nasic סולנית Guano Apes, ישר מבינים את ההבדל ברגש ובהגשה . למרות שהשירה מחלישה את הדיסק עדיין מדובר פה באחד הדיסקים הגדולים שיצאו בזמן האחרון, הוא חדשני ומעניין, מופק כהלכה, מנוגן כמו שצריך ונשמע ממש טוב. Lacuna Coil מצאו את הנוסחה הנכונה ואני בטוח שמכאן והלאה הם הולכים להפוך לאחת הלהקות הטובות בז'אנר.