סייבר-דת'-ת'ראש מטאל צרפתי? אני מאוהב!
אלבום הבכורה של Malmonde רואה אור דרך חברת Osmose Productions, עניין מוזר כלשעצמו בהתחשב באופיו האקספרימנטלי והאלקטרוני של הרכב זה, אך המוזיקה
עצמה מוזרה פי כמה. אם יש להקה בודדת שמאלמונדה מזכירים לי אלה הם Total Devastation הפינים, שאת אלבום הבכורה שלהם סקרתי מעל שורות אתר זה לפני מספר שבועות,
אך הסגנון הוא למעשה שונה למדי. בעוד שהשילוב הביזארי שיוצרים Total Devastation בין אלמנטים תעשייתיים למטאל ששובר את הבית נשמע בעיקר קר ומנוכר, מאלמונדה
יוצרים סגנון קצבי ומלהיב למדי שמהווה את אחד מאלבומי המטאל היותר מעניינים ששמעתי לאחרונה.

אם תרצו לקבל תמונה ברורה של המוזיקה של מאלמונדה, נסו לדמיין לעצמכם את הדבר הבא: ריפים שנעים ללא הפסקה בין המון דת' לקצת ת'ראש (בעיקר בשירים המוקדמים),
כאשר כל כמה תיבות אנו מקבלים מגעי קלידים אלקטרוניים וביזאריים. בפעמים רבות הריפים מקבלים ליווי ע"י הקלידים, המזכיר לעיתים את סגנון הליווי בקלידים הנהוג באלבומי
בלאק מטאל (ע"ע In The Nightside Eclipse של אמפרור). כל זה יוצר סאונד מיוחד מאד, ואווירתי מאד. עכשיו הוסיפו לעצמכם סולן ששר בגראולים ארוכים ואגרסיביים, והתמונה שלכם צריכה להיות מושלמת. אלמנט מצחיק ביותר באלבום הוא שהוא כולל מספר שירים בצרפתית, וגראולים בצרפתית הם ללא ספק הדבר המבדר ביותר ששמעתי באלבום מטאל מעודי.

אם זה נשמע לכם מגוחך אתם כנראה צודקים, אך זה רק בחלק קטן מהאלבום, וזה לא גורע מהכובד והאיכות של המוזיקה עצמה.

כמו שאמרתי כבר מספר פעמים, אלבום הבכורה של מאלמונדה הוא מאד מיוחד, ומאד כבד. כל מי שמחפש בקביעות שילובים בין מוזיקה אלקטרונית למטאל יהנה מאד מאלבום זה, אף על פי שהאלקטרוני בדיסק זה אינו גורע מהצליל המטאלי הרצחני של כלל האלבום. מאלמונדה פונים למעשה לכל מי שאוהב מוסיקה כבדה ואגרסיבית אך מחפש משהו בתחום הזה שעוד לא נעשה.

אלבום זה בהחלט פורץ גבולות חדשים, ואין לי אלא להמליץ עליו בחום. היופי האמיתי בו הוא שבניגוד ליצירות "אוונגרדיות" רבות, אלבום זה לא מעיק על המאזין אפילו לשנייה, אלא אפילו מצליח להלהיב אותו בהרבה קטעים. ויוה לה פראנסה!