1. 24HourHate
  2. And If I Lose, Welcome Annihilation
  3. Sirius
  4. Wake Up In Hell
  5. Annular Eclipse
  6. Arcturus
  7. Confessions Of The Heretic
  8. There Is Something You Will Never Erase
  9. The Omega Suite Pt. II
  10. Sword And Bullet
  11. Vermin
  12. Koo She
  13. Below Existence

תארו לעצמכם לרגע מצב היפותטי בו אתם נמצאים מול במה ולהקה ישראלית חדשה ולא מוכרת צורחת לתוך מיקרופון, בליווי של גיטרות מנסרות ותופים רועמים: "בשר שווה רצח!". אני מוצא את זה מאוד משעשע, מזכיר קצת את המערכון של פלטפוס שבו שני ילדים חנונים ששרים בצווחות "נלך לישון בשמונה".

אז אמנם בארץ רב הסיכויים שלא תתקלו בסיטואציה כזאת, אבל בגרמניה מסתבר, החליטו חמישה חברי להקת Maroon להיות מקוריים ולהרים קול צעקה (תרתי משמע), כנגד הרג חיות והטפה לצמחונות. אז נכון, גם Megadeth בכבודם ובעצמם הקדישו את אחד משיריהם היפים כנגד הכחדת חיות (שיר הנושא מתוך Countdown To Extinction), אך מדובר עדיין בשיר אחד.

במקרה שלנו, Maroon החליטו לחרוט על דגלם את הנושא, ולהפוך אותו לדומיננטי במילות השירים בכל אלבומיהם. גם באלבום האחרון When Worlds Collide המצב לא שונה: בעודי מקשיב לשיר הראשון "24HoursHate", ותמונת הפיל המדמם מבצבצת מתוך עטיפת אלבומם, חלל ביתי התמלא בגרולים הזועקים "Hands Off The Animals".

להקת Maroon הספיקה הרבה יחסית ל-8 שנות קיומה – EP אחד, שני Splits, ושלושה אלבומים ארוכי נגן, כאשר הראשון: Antagonist יצא בשנת 2002. בנוסף, הספיקה הלהקה להופיע ברחבי העולם עם שמות גדולים כמו Sepultura ו-In Flames. כיאה ללהקה מהזרם החדש של המטאל נמנעת Maroon מלהשתייך לז'אנר ספציפי, אלא משלבת בתוכה אלמנטים דומיננטים מז'אנר הדת' מטאל השבדי ומז'אנר ההארדקור, כאשר אפשר למצוא לעיתים גם נגיעות של נו-מטאל, ת'ראש ואפילו פאוור מטאל (ע"ע "Annular Eclipse").

המוזיקה עצמה לא ממש מקורית וניתן למצוא את אותה תוצרת גם בלהקות גרמניות אחרות בסצנה כגון: Heaven Shall Burn, Caliban ו-Barcode (וזה עוד מבלי שנזכיר את ההשפעה הרבה של הדת' הסקנדינבי על הלהקה), אבל מה שכן, עבודות הגיטרות של Sebastian Grund ו-Rieche באלבום יוצאת מגדר הרגיל, הסולואים המשולבים בכל שיר והקטעים האינסטרומנטליים ("Sirius", "Arcturus", "The Omega Suite Pt. 2" ו-"Koo She") מאוד מלודיים, ייחודים ומראים שיש ללהקה פוטנציאל להציע משהו הרבה מעבר למוזיקה הסטנדרטית יחסית המוצגת באלבום.

לסיכום, When Worlds Collide הוא אלבום שבהחלט שווה שמיעה או שתיים. ייקח לכם זמן להתרגל לגראוולים הזועקים סיסמאות אנטי-בשריות, בין אם הינכם צמחוניים או אוכלי-כל, אך עם הזמן המלל הופך לטפל ועבודת הגיטרות המשובחת של ה-Sebastains משתלטת על האווירה באלבום והופכת את ההאזנה לנעימה, מציאותית ומחוברת לקרקע.