Månegarm – Vargstenen

Månegarm השוודית קיימת כבר כ-11 שנים, והוציאה עד כה כ-4 אלבומים מלאים. זו לכל הדעות אינה להקה חדשה בתחום הויקינג מטאל ולמרות שהיא נשמעת דומה לעצמה פחות או יותר עם כל אלבום שיוצא, חבריה יודעים בדיוק מה הם עושים, כאשר הסוס שלהם ממשיך לדהור ונראה שלאף אחד (וגם לא לי) לא נמאס. ההוצאה הקודמת של הלהקה הייתה ה-EP שנרא Urminnes Havd ונתן לנו מבט אל הצד הרגוע יותר שלה – אך המסקרן לא פחות.

כפי שגילו כל אלו שהיו חצי-סקפטים לגבי אותו EP, אך שילבו את אצבעותיהם, בסופו של דבר הוא קצר תשבוחות היכן שביקר והראה לעולם ש-Månegarm יכולים להישמע מקצועיים גם בתחום שהמטאל כמעט ולא יורגש בו. לאחר שעזבו את Displeased Records החבר'ה השוודים נכנסו לאולפן והקליטו את Vargstenen, האלבום הראשון ששוחרר תחת כנפיה של חברת Black Lodge השוודית, והראשון של הלהקה עם קונספט שלם.

האלבום נפתח עם אינטרו בשם "Uppvaknande" והוא מחבר אותנו אוטומטית לשיר הראשון באלבום, שמתחיל בתנופת דאבל בס מהירה שזכורה לנו היטב מאלבומים כמו Dödsfärd או Vredens Tid, שידעו לחרוט את שמה של הלהקה במוחם של חובבי ויקינג מטאל ברחבי העולם. משם מצטרפים עד מהרה נהמותיו של אריק, וכמובן אחד המאפיינים העיקריים של הלהקה מאז ומתמיד – נגינת הכינור, שמשתלבת בין כל הבלאגן.

"En Fallen Fader" ממשיך את אותו קו ומשלב בתוכו קטעים כבדים קצת פחות, שנותנים רגיעה הזויה שכזו ומיד אחר כך חוזרים לתלם. כל אלו הם קטעים המוכרים לנו כבר מבעבר, מאלבומיהם הקודמים של Månegarm. כלהקה שמשלבת לא מעט פולק בשיריה, "Den Gamle Talar" בא במקום טוב עם הגיטרות האקוסטיות שבו והשירה הרגועה, כשהוא מכין אותנו ל-"Genom Världar Nio" שהוא אחד משיריה של הלהקה שאני לא אתפלא אם הרמקולים שלכם יתנפצו מרוב כעס שבוקע מהם.

כפי שציינתי, הכינור אצל Månegarm הוא לא משהו שנשכח בצד ומעלה אבק. החבר'ה אוהבים להפעיל את Janne, הבחור המתולתל שאוהב כינורות וחלילים, ונדמה מדי פעם שכינורו הוא זה שמוביל את המקצב, כמו בשיר השישי או בשיר "Vargbodern Talar" שאינו מורכב מפולק טהור. שיר הנושא נפתח במהירות עם בלאסט ביטים שלא היו מביישים אף להקת בלאק מקומית, והוא בנוי בצורה מעניינת יותר וקצת יותר מורכבת מהשירים האחרים באלבום, עובדה שגורמת לו להתבלט מעליהם.

למי שהשוודית שלו קלוקלת או לא קיימת בכלל (כמוני), הכנופיה השוודית, כפי שעשו ב-Vredens Tid, כללו תרגום של השירים, ככה שניתן להבין שהקונספט של האלבום, חוץ מהיותו בכלליות על סיפור הבריאה כפי שמסופר במיתולוגיה הנורדית, מסופר מזוויות עיניהן של דמויות שונות במהלך הסיפור. אם לא אהבתם את הכיוון שהלהקה לקחה עם ה-EP שלה, אני ממליץ לשמוע את Vargstenen שיבעט בכם הישר לעבר החומר המוקדם של Månegarm ויוכיח לכל מי שהטיל ספק בכושר של החבר'ה שהם עדיין מייצרים ויקינג מטאל איכותי – כמו שהם יודעים.