Morgoth – Cursed (Re-Issue)
- Cursed
- Body count
- Exit to temptation
- Unreal imaginaton
- Isolated
- Sold baptism
- Suffer life
- Opportuning is gone
- Darkness
- Sold baptism
אין ספק שחברת התקליטים Century Media ממשיכה לעשות כמה דברים נכון, לצד להקות עכשוויות ומוכרות כמו Nevermore, Lacuna Coil ו-Arch Enemy היא מוציאה אלבומים ללהקות וותיקות יותר, שלהן כבר אין את אותה משיכה, הרכבים כמו Paradise Lost, Celtic Frost ו-Jag Panzer. את אותה הגישה החברה מאמצת לאחרונה בשורה של הוצאות מחודשות של אלבומי דת' קלאסים שיצאו בה לפני עשר שנים ויותר, עם הוצאות מחודשות לאמנים כמו Unleashed, Asphyx, Grave וגם Morgoth.
למי שלא שמע ולא ידע, Morgoth היא מהדור הישן של להקות הדת' מטאל הגרמניות, מתקופה שבה דווקא הת'ראש הגרמני משל בעולם. ב-1985 הלהקה הזאת התחילה דרכה, הוציאה 2 EP ראשונים (שגם אותם הוציאה עכשיו החברה מחדש), ואת אלבום הבכורה המעולה, Cursed. החל מהאינטרו הקודר ומלא האווירה של האלבום ברור כי זה לא אלבום דת' טכני, מלודי או קצבי במיוחד, הדת' כאן נוטה לכיוון חשוך בהרבה, כמעט לדום בקטעים מסוימים.
הלהקה, תוך שימוש בריפים ישירות מתוך ספר הדת' מטאל הרשמי, מצליחה לבנות כאן אלבום שאינו מורכב או מתוחכם במיוחד, הוא פשוט טוב בזכות המוזיקה שבו. השיר "Body Count" היה ונשאר קלאסיקה של דת' מטאל אירופי, מקצב מהיר יחסית ללהקה, והגראול הבלתי מרוסן של הסולן מרק גרו, סוג של נהמה חייתית שנשמעת כאילו עוד שנייה משהו יגיח מהרמקולים ויוריד לך את הראש בביס, זה מזכיר קצת את ג'ון טרדי מ-Obituary, גם אם לא באותה רמה בדיוק.
הדיכאון פורץ מכל החורים בשיר כמו "Isolation", כאן מקבלים את הריח הראשוני של הכיוון שהלהקה פנתה אליו באלבומים שאחרי, משהו קצת אקספרימנטאלי, עם יסודות של דום, ואפילו מוזיקה תעשייתית. באלבום הזה זה עדיין נותר בגדר ניחוח, ולא ריח של ממש, אבל באלבום שאחרי, Odium, הלהקה כבר הפכה להרכב שהזכיר את מה ש-Pestilence ההולנדים עשו באלבום Spheres – הרחבה של תחומי ז'אנר הדת' מטאל עד יציאה מוחלטת לפרקים.
ההוצאה המחודשת, שגם יצאה במספר עותקים מוגבל, מכילה דיסק DVD בו ניתן לראות את הלהקה בהופעה בגרמניה ב-1991, ככל הנראה אחת ההזדמנויות האחרונות לראות את צורת הדת' מטאל שלה. Feel Sorry For The Fanatic, האלבום האחרון של Morgoth, כבר לחלוטין חצה את הקווים ולא הזכיר בדבר את הדת' מטאל שהלהקה כל כך הצטיינה בו בעבר. למי שאוהב דת' מטאל כמו שעשו אותו פעם, בלי קישוטים או מלודיות מיותרות, האלבום הוא הזדמנות נדירה לשמוע איך עשו את זה אז.