1. Shark Ethic
  2. Two Men Enter, One Man Leaves
  3. Driving Angry
  4. Damage Control Freak
  5. Mad as the March Hare
  6. Type A Personality
  7. Oxygen Debt
  8. Diet for a New AmericaCurse of the Immortal
  9. World War You
  10. Narcoleptic Sleepwalker12 A c
  11. Temporary Solution to a Permanent Problem

יש משהו מיוחד בלהקות ההארד-קור הניו-יורקיות, שהופך אותן בעיני לאמינות יותר מהסצינה של Orange-County, זה לא שיש לי משהו נגד Bleeding Through או Eighteen Vision, אבל נראה לי שהארד-קור שיך יותר לרחובות המטרופולין מאשר לשמש, ים ודקלים. Most Precious Blood קמו בשנת 2000 בברוקלין, כמו הרבה להקות גם הם סבלו מחילופי נגנים, אבל דמו שהקליטו על קלטת הצליח לתפוס את תשומת הלב של הלייבל Trustkill וכך הם הוחתמו. בסיבוב ההופעות האחרון שלהם, הם הופיעו עם מלכי ההארד-קור Hatebreed.

הציפיות שלי מ-Merciless, היו גבוהות, הדיסק נפתח בגיטרות ברוורס ובסימפול של מקהלה, משהו שמזכיר קצת להקות בלאק-מטאל. אבל מיד המקצב משתנה והופך להיות שיר הארד-קור טיפוסי. השיר השני TwoMan Enter, One Man leaves הוא אחד הטובים ששמעתי, יש איזה סימפול בפיזמון שמזרים את השיר קדימה. איזה יופי, Driving Angry נפתח בליין באס אגרסיבי ואחריו מלודיות יפות מהסוג שלא מוצאים כל יום בדיסקים בסגנון הזה. זה הזמן לציין שהזמר לא נשמע כמו עוד זמר הארד-קור ממוצע, הוא הרבה יותר טוב.

הסאונד של הדיסק ממש טוב, וההפקה משובחת, העובדה ששני הגיטריסטיםמנגנים גם על סמפלרים, מוסיפה נפח נוסף לאנרגיות של השירים, למרות שבאופן אישי, הייתי שמח לשמוע עוד יותר אלקטרוניקה. שימו לב לשיר Mad As The March Hare, איזה עוצמה, כמה כוח. הריפים ממשיכים לזרום , התופים מכים במהירות ו-Rob Fusco הזמר מקיא את נשמתו. מה שחסר לי זה עוד מלודיות בשירה, אולי אפילו קולות (של הגיטריסטית, רייצ'ל). וגם פיזמונים המנוניים יותר כמו של Hatebreed (דוגמת This Is Now). הקשבה לדיסק במלואו משאירה אותי פעור פה, אחד אחרי השני, נערמת פה קבוצת שירים משובחת. M.P.B לא עוצרים לנוח לרג , ועל כל ארבעים ואחת הדקות שלו, Merciless לא מאכזב לרגע. הוא אפילו עולה על הציפיות.