Mother Night – Mother Night

גבירותי ורבותי, הערב במועדון "הכוכב", אליסה שפרגה עושה גות' אידסטריאל עם להקתה "אמא, לילה"!

טוב, נו זה מה שעבר לי בראש עם השמיעה הראשונה של השיר My Pain שפותח את אלבום הבכורה של חבורת הפולנים הזאת שנקראת Mothernight, מאוחר יותר התבררו ההבדלים בין ההשוואה הווקאלית לעיל לבין הגוון הקולי האמיתי של פרייה, הסולנית של הלהקה הנ"ל שלכרואה משלבת גות' עם ניו מטאל, אינדסטריאל וע"פ האתר שלהם ושל הלייבל שלהם עוד הרבה סגנונות אחרים מה שגורם לאלבום להישמע משהו מפוצץ מאוד על פניו, בפועל הוא רק החלק האחרון של משפט.

Mother Night במקור הוא שם של רומן יפיפה שבמרכזו בחור אמריקאי שעובר לאירופה בסוף מלחמת העולם הראשונה והופך לנאצי ומואשם בפשעי מלחמה, ע"פ חברינו (לפחות לפי האתר הרשמי של הלהקה) מדובר בישות אלוהית שמרחפת מעל כולנו, ספק אם מדובר באינטרפרטציה שונה ולא בחוסר ידע או מחקר מקדים שהוביל לבחירה של השם של הלהקה וכך גם נקרא אלבום הבכורה של הלהקה הזאת שמדשדשת בתחתית הקלחת מתחילת המילניום.

בגדול מדובר ב12 שירים שנשמעים כמו שיר אחד ארוך ומייגע, בעיני רגע השיא באלבום היה קטע של שקט בן 15 דקות לפני שיר הבונוס "Hello" שהוא בעצם גרסת כיסוי לשיר האדיר של הShakespeare's Sisters שתופסת בקלות את המקום השני היות ולא מדובר בשיר מקורי. הביצוע אמנם לא היה תהומי אבל לא ממש הפיל אותי, פרט לגיטרות כל הכלים בשיר נשמעו כמו פלייבק של קריוקי והקישקושים האלקטרונים שמתיימרים להיות מתוחכמים עאלק?! לא ממש ידידי… לא ממש…

האלבום כולו חסר אישיות, מצ'עמם באופן מחריד, מונוטוני ולא מאופס, זוחל ומזדנב מאחור טנק מרכבה ענק של בנוניות מינוס מינוס מינוס, טנק שלא פעם גם פורס זחל בדרך. שיר אחרי שיר אני מקבל תחושה שאחרי 4 אקורדים פשוט לא היה לחברים הצעירים שלנו כוח לכתוב יותר דברים חדשים אז הם המשיכו לנגן את מה שהיה קודם. צרחות מעצבנות סטייל "קורטני לאב את פינק בע"מ", לא הקלו על הכאב שלי (אפרופו My Pain, נו זה היה צפוי שאני אשתמש בזה נגדם נכון?) וקצב משעמם ומונוטוני שכמעט תמיד מתחיל בביט תופים בBPM30 עם באס חצי רדום מאחור ואז… ניחשתם נכון! דיסטורשן של גיטרה פורץ החוצה לפזמון כל כך אפור וחסר רגש, כמו העטיפה של הדיסק.

מי שמכיר אותי יודע שאני חובב להקות מטאל עם סולניות/זמרות, אני מעריך מאוד את הז'אנר הזה וחושב שיש בו הרבה, לכאורה (שוב), אם מישהו פה מתאים לסקור את Mothernight זה אני, אבל אם הייתי צריך לשים את האצבע על הדברים שהכי הרסו בעיניי את האלבום ודיי חרצו את גורל הלהקה אז דבר ראשון הייתי מפנה את מבטים גדושי כעס וקשיחות (כי אני קשוח) לעבר הסולנית פרייה, מעבר ללחנים והעיבודים הרדודים של האלבום הזה, עבודתה הקולית לא תורמת ולהפך, אף מעיקה ומשניאה אחרי 3-4 שורות, בעוד שמידי פעם, בנמוכים, היא נסבלת, הפיץ' הגבוה הצווחני שלה מזכיר סולנית גראנג' יומרניות שמנסות להיות הגרסה הנשית של ליין סטנלי, מיותר לציין, בכישלון חרוץ.

לסיכומו של עיניין נאמר שאלה עוד 70 דקות מהחיים שלי שלא יחזרו יותר, Come with the territory כשאתה סוקר אלבומים והאלבום הזה הוא בזבוז של פלסטיק טוב, אותו פלסטיק עליו הדפיסו את העותקים שלו בכיף היה יכול להיות יותר שימושי… למשל בתור תחתיות לכוסות קפה שלא יהיו עיגולים על שולחן עץ האלון היפה והיקר. או למשל בתור הדיסקיות הכחולות ששמים בניאגרה, זה צובע את המים בצבע מדליק ועושה אחלה ריח.