Municipal Waste – Massive Aggressive

12/03/10
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Masked By Delirium
  2. Mech-Cannibal
  3. Divine Blasphemer
  4. Massive Aggressive
  5. Wolves of Chernobyl
  6. Relentless Threat
  7. The Wrath of The Severed Head
  8. Upside Down Church
  9. Shredded Offering
  10. Media Skeptic
  11. Horny For Blood
  12. Wrong Answer
  13. Acid Sentence

זה לא מסע בזמן, אנחנו עדיין בשנת 2010, אבל בהאזנה לאלבומם האחרון של Municipal Waste שיצא לפני כחצי שנה בחברת Earache Records ניתן לטעות ולהניח שמדובר באלבום שהוקלט אי שם בשנות ה-80'. חברי ההרכב ידועים בכך שהם עושים ת'ראש קלאסי עם נגיעות פאנק, מה שמכונה Crossover, הם ידועים בכך שהם לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות, והם גם ידועים במחוות החוזרות ונישנות לאותן להקות וותיקות שהתניעו גל של יצירות ענק בשנות ה-80' שנמשך עד לתחילת שנות ה-90' ונדם. אותו גל של להקות ת'ראש השפיע רבות על להקות מכל העולם והוליד סגנונות רבים קיצוניים יותר או מקבילים ומודרניים.

חברי הלהקה אינם יוצאי להקות היסטוריות, אלה פשוט כמה חבר'ה מריצ'מונד, ווירג'יניה שהחליטו לתת בראש. ב-Municipal Waste חברים הסולן Tony Foresta, הגיטריסט Ryan Waste, הבסיסט Philip Hall (חבר בין השאר ב-Cannabis Corpse) והמתופף Dave Witte שהספיק לעבוד עם מספר רב של להקות, בינהן Soilwork. הפעם Ed Repka לא אחראי על העטיפה, ואמנם האיור מתאים לסוג כזה של אלבום, אבל לדעתי זה גורע מאיכות ההוצאה עצמה באופן כללי.

מבחינה מוזיקאלית הלהקה נדדה לכיוון אגרסיבי יותר והיא אף נוטה לעיתים לתחומי הקרוסאובר וההארדקור. באופן מפתיע, הלהקה גם נותנת יציאות Maiden לחלוטין – אותן מלודיות קצרות מוקלטות בשני ערוצים דוגמת הסולו בשיר "Wolves Of Chernobyl". אני חושב שזה שינוי מבורך שלהקה מחליטה להתפתח ולשדרג את מבנה השירים יחד עם הליריקה – דת, חברה וכרגיל גם קישור לנושאים סביבתיים. ההפקה מקצועית, ללא נפילות ומביאה אלינו אלבום בוגר יותר ואף רציני יותר. 13 רצועות, קצרות מסתכמות באלבום של 30 דקות בלבד בדומה לשאר אלבומי הלהקה, ללא שום הפסקה, כאילו מדובר ביצירה אחת באורך 30 דקות. לכן אני מתייחס לאלבום כמכלול ולא באופן פרטני.

השיר "Masked By Delirium" פותח עם מכות "מארש צבאי" מהירות על הסנייר המלוות סולו קצר (המזכיר את "The Ides Of March") עד לצווחה של Tony והשיר מקבל את התפנית – ריף מהיר והאגרופים מונפים לאוויר בזמן שהרגליים בועטות קדימה. Ryan מגבה את Tony בקולו העבה והמחוספס. "Mech-Cannibal" נכנס באופן רציף וממשיך את הקו שנשמר לאורך 30 הדקות – ריפים מהירים, מלווים בתיפוף בסיסי ואגרסיבי. את הפזמון Tony שר באופן פאנקי אך מלווה באחד מאותם קטעים מיידניים שהזכרתי מקודם. כך, שיר אחרי שיר החבר'ה מצליחים להפגיז באנרגיות בלתי נגמרות תוך תיבולים מוסיקליים מעניינים. זה לא סתם ת'ראש, לא סתם קרוסאובר אלא סגנון ייחודי ל-Municipal Waste.

Massive Aggressive שונה מאלבומי הלהקה האחרים. אמנם אני מעריך את הניסיון הזה לשנות ולגוון את השירים אבל אם אתם עולים על נוסחה מנצחת שרבים אוהבים, למה לא להמשיך ולעבוד על פיה? שינויים הם טובים ובריאים בתנאי שהם מביאים לתוצאה טובה יותר ואין הדבר כך באלבום זה. לטעמי נעשה ניסיון לגעת בכל מיני תחומים וזה יצר בליל מעצבן. אני מסורתי (לא מן הבחינה הדתית ויעידו לגבי הקופאיות בטיב טעם ומיס פיגי שצליתי בשבוע שעבר) ואוהב את הת'ראש שלי פשוט ובלי התחכמויות ולכן כמה שהתחברתי לאלבום ונהניתי ממנו, הדברים הקטנים הם אלה שהורסים. אז, חובבי הקלאסיקות, תדלגו, ולאלו שפתוחים יותר, תנסו ואולי תהנו.