Rage הם ללא ספק הבייבי של פיטר "פיבי" וואגנר, הלהקה הוקמה על ידו בתחילת שנות השמונים, ולאחר שנקראו Avenger למשך תקופה מסויימת, שינו את שמם ל Rage.
הלהקה הוציאה תקליט אחר תקליט, אף אחד מהם לא רע, וחלקם גם ממש טובים, כשקולו וחזונו של פיבי הוא שמייחד ומפריד אותם ממרבית להקות השניצל מטאל שמקורן בגרמניה.
באמצע שנות התשעים תפסה הלהקה כיוון יחודי יותר,והחלה לנגן ולהקליט עם תזמורת סימפונית מלאה,
שני תקליטים מעולים שוחררו בליווי התזמורות,ואחד שהוא יותר סימפוני ופחות טוב.
אך עם עליית השתן לראש החליטו כל נגני ההרכב ,מלבד פיבי עצמו,לעזוב.

האדם שהוא הלהקה המשיך בדרכו וצירף אליו שניים מהכשרונות הגדולים בתחום הפועלים בסצינה הגרמנית, הגיטריסט הרוסי ויקטור סמולסקי (שלו אח שמתגורר בישראל,ואף ביקר כאן מספר פעמים), והמתופף האמריקאי מייק טראנה,שניהם תותחי על בכל קנה מידה.

הלהקה הפסיקה להופיע עם החומר הישן בטרם זינקו לאולפן והקליטו תקליט מצוין ראשון – Welcome To The Other Side, התקליט היה מהוקצע,טוב, אבל היה חסר בו משהו.
התקליט שלאחריו,לעומת זאת,היה סיפור אחר,אחד התקליטים הטובים ביותר שלהם אי פעם – Unity, תקליט מטאל אנרגטי,מרענן,שמפגין היטב גם את יכולת הנגינה הווירטואוזית של חברי הלהקה, וגם את יכולת הכתיבה הבוגרת של פיבי.
ועכשיו, לאחר ציפייה מרובה, הדיסק השלישי של ההרכב הנוכחי של Rage, הוא Soundchaser,
כבר מעטיפת התקליט,ברור שמדובר בהמשך ישיר ל Unity המצוין,ברור כי אותו אומן אחראי לעטיפה המרשימה, ומהר מאד ברור כי גם מוזיקלית מדובר באותו החומר- פאוור מטאל מהוקצע, בוגר, סאונד מושלם, וקולו מושפע המטליקה של פיבי מוליך את השירים להיות הנאת האזנה מושלמת.

לאחר האינטרו ההכרחי, פורצת הלהקה ב War Of Worlds העצבני, שיר שמדגים עד כמה ויקטור סמולסקי הוא גיטריסט נבון ומוכשר, שאמנם ניחן במהירות מדהימה,אבל מנצל את כישוריו באופן בוגר ובנגינה חכמה. כל התקליט שלאחריו הוא מעולה, כש Soundchaser המהיר, ובמיוחד Human Metal ההימנוני הם פנינים בולטות,הטקסטים ,כרגיל,לא ממש ילומדו בבגרויות בשנה הבאה, אבל הם מספיקים כרקע מלהיב לאחד מתקליטי המטאל הטובים שיצאו בשנת 2003.

אם חנות המטאל בתל אביב תשכיל להניח ידה על הדיסק – אני ממליץ בחום על רכישתו.