Rob Rock – Garden Of Chaos

בדרך כלל כשמדברים על מוזיקת רוק (הרוק הכבד בפרט) מדברים על מוזיקה חסרת מעצורים, מוזיקה שחודרת לנשמה, מוזיקה שמוציאה אנשים מהאדישות היום יומית שלהם ושנותנת להם סיבה לקום וליהנות מהחיים. כשבא בן אדם שמכנה את עצמו Rob Rock, על אחת כמה וכמה הוא כבר יהיה נחשב למניף הדגל ומנהיג אספסוף האדבנגרים זועמים. פשר צמד המילים גם מחולק לעוד קטגוריות, האחת, סולן הבי מטאל ידוע, אשר נתן מקולו בהרכבים כגון: Warrior ובאלבום המהולל Nasty Reputation של Axel Rudi Pell. בקטגוריה השנייה ניצב הרכב הקרוי על שמו, Rob Rock.

מעולם לא שמעתי אלבום של להקת Rob Rock, אני מכיר את הסולן מעבודות קודמות שלו כפי שהזכרתי לעיל, אך למרות ששמעתי דברים טובים בחצי אוזן על ההרכב עצמו, מעולם לא טרחתי להאזין לו. אז הנה, החלטתי לתקן את המעוות, ההרכב, Rob Rock הוציא השנה אלבום חדש ורביעי במספר, אלבום שזו הפעם הראשונה שאני שומע וכנראה תהיה גם הפעם האחרונה. בד"כ אני בן אדם שנותן המון צ'אנסים ללהקה להדהים, לתעתע ולנסות ולהפיל אותי מהכסא, וכמזוכיסט שכמוני, כך גם עשיתי הפעם. בעודי נשען על ההיכרות שלי בפועלו של אותו מר Rock, לא רק שלא נדהמתי, לא רק שלא תועתעתי, גם הרבה מאוד פיהקתי.

בהחלט קשה לי להאמין שסולן ענק וידוע כמו Rob Rock יוציא את מלאכת השעמום הזו מתיק העבודות שלו. כדי להבהיר את עצמי טיפה יותר טוב, אפשר לקחת את השיר שפותח את האלבום ומשמש כשיר הנושא, "Garden Of Chaos", אשר מתחיל בריף רצחני של ספיד מטאל. בעודי מחכה לטירוף, בעודי מחזיק בחוזקה בכיסא כאילו אני על רכבת הרים ועוד מעט אני הולך להסתחרר 890 מעלות באויר, התאכזבתי לגלות שעליתי על רכבת הילדים שנוסעת על 10 קמ"ש בלחץ ומקיפה את פארק השעשועים לשווא – אותה רכבת "הפתעות" היא פזמון השיר והצורה שבה הוא ושאר האלבום ממשיכים.

מה שמדהים זה שיש באלבום צוות נגנים מעולים שהם פשוט מבוזבזים, נגנים כמו Carl Johan על הגיטרה, Andreas Johanssen על התופים ומר Rock בכבודו ובעצמו פשוט מבוזבזים ומבזבזים את זמנם בלהוציא אלבום שצורת הכתיבה שלו היא בנאלית ובינונית. עוד שיר כדוגמא לכך שהאלבום הזה מיותר הוא "Metal Breed", שיר הבא לחזק את פלוגות המטאליסטים וכוחו של המטאל. למי שכבר מכיר אותי יודע שפלדה זורמת בדמי וליבי עשוי ברזל, וכי אני רק מחכה ומחפש את אותם שירי True Metal אשר ימלאו את נשמתי באהבה למולדת (המטאל), אך למרות הקריאה שיש בשיר הוא פשוט נכנס לי מאוזן את ויצא מהשניה בעודי ממתין בקוצר רוח לסיומו (כמו לשאר האלבום).

בכל זאת הלומת אור קטנה ניתן להבחין בשיר "Millenial Reign" שהוא שיר הבי\פאוור טוב (לפחות צדיק אחד בסדום). הוא לא כסחיסטי במיוחד וגם הוא רחוק מלהיבחר כשיר השנה, אבל הוא מעלה את הרמה טיפה באלבום, ובכך אני מוריד בפני Rob Rock וחבריו את הכובע – כי כשהם באמת רוצים הם כן מסוגלים להוציא משהו טוב. "Unconditional" זו הבלדה הנוגעת הלבבית והקיצ'ית שבאה לאחר מכן, היא גם נחשבת לנכס באלבום הזה מהסיבה שהיא נותנת למאזין את האפשרות לנשום לרווחה מכל הזיפת האינטנסיבי ששלט ברובו באלבום.

לסיכום ובקצרה, Garden Of Chaos לדעתי הוא אחד האלבומים המיותרים שיצאו השנה. עם זאת, בהתחשב בעובדה שאני מכיר את מעשי המטאל של Rob Rock מימים עברו, הדבר לא ימנע ממני לעלות בחזרה על הסוס ולנסות אלבומים קודמים יותר שלו ושל ההרכב שלו ובתקווה מדובר באלבומים שעשה Rob Rock בצורה כבדה וטובה… כמו שצריך להיות.