Roine Stolt – Wall Street Voodo

15/11/05
כתב/ת:
  1. The Observer
  2. Head Above Water
  3. Dirt
  4. Everyone Wants to Rule the World
  5. Spirit of the Rebel
  6. Unforgiven
  7. Dog with a Million Bones
  8. Sex Kills
  9. Outcast
  10. The Unwanted
  11. Remember
  12. It’s All About Money
  13. Everybody Is Trying to Sell You Something
  14. Hotrod (The Atomic Wrestler)
  15. Mercy
  16. People That Have the Power to Shape the Future

את רויינה סטולט תמיד אהבתי כגיטריסט, השילוב הזה בין היכולת לנגן מחד סולואים מרגשים בסגנון דיוויד גילמור, ומאידך לנגן בוירטואוזיות סטייל סטיב האו, הוא שעושה את סטולט לאחד מנגני הגיטרה המוערכים ביותר על ידי. סטולט שבכלל התחיל את הקריירה כבסיסט, הספיק להקליט די הרבה אלבומים במהלך 49 שנות חייו, אם זה ב-Kaipa, Stolt, Transatlantic וכמובן בהרכב שהביא לו את כל התהילה, Flower Kings.

אך האלבום החדש של סטולט גרוע, זה נראה כאילו הוא כתב אותו ביום אחד ובצורה מאולצת. באלבום יש גם סגנונות חדשים של מוזיקה שהוא מכניס (בלוז, מוזיקת עולם וקצת השפעות אלקטרוניות) אבל המוזיקה נשמעת עייפה. סטולט יכול היה להוציא גם אלבום רגיל ולא כפול. על מה הוא חשב לעצמו כשבחר שמות מגוחכים של חלק מהשירים באלבום? "Dog With a Million Bones", או "Sex Kills". גם ההשתתפות של ניל מורס, הסה ברויינסון ומרקוס ליליקוויסט באלבום לא שיפרה את האיכות הרעועה.

מה יש לשבדים נגד האמריקאים? בגלל שכל כך משעמם להם במדינת הרווחה המושלמת שלהם, אז מחפשים להוציא לפעמים את הזעם, מילא זה היה בא מכיוון גילדנלאו החריף, אבל סטולט אף פעם לא הרשים בכתיבת ליריקה צינית ומתוחכמת. האלבום הזה מדבר על העולם הקפיטליסטי שמוכתב ע"י ארה"ב, במיוחד בשירים כמו "Everybody is Trying to Sell you Something", "It’s All About Money", "People that Have the Power to Shape the Future". שטיפת המוח בייחוד בשיר 4 בדיסק השני, והחזרה על המנטרה "כל אחד מנסה למכור לך משהו", נו באמת סטולט אתה חושב שגילית לנו את העולם? לפחות לא רשמת "כל יהודי מנסה למכור לך משהו".

כפי שציינתי מוקדם יותר השנה בביקורת על הדיסק החדש של Kaipa, כתיבת המוסיקה של סטולט נשמעת עייפה (לשמחתי הוא הפיק את הלקחים ועזב את ההרכב). סטולט לא יכול להמשיך לעמוד בקצב המטורף הזה של שחרור אלבומים בקצב של הליכה לשירותים של אדם נורמלי. את האלבום הכפול הזה היה אפשר לזקק ולהפוך לאלבום רגיל שהיה נשמע יותר טוב ללא ספק. הבעיה של סטולט היא היציבות המוסיקלית שלו בכל הלהקות – ב-Transatlantic הוא הוציא אלבום אחד מצוין ואלבום אחד חלש, ב-Kaipa הוא הוציא 2 אלבומים טובים והשאר לא ממש טובים, אלבומי הסולו שלו דשדשו, ורק ב- Flower Kings הוא זהר לרוב בצורה יציבה כמעט בכל האלבומים. המסקנה המתבקשת מרויינה סטולט לאור שיתוף הפעולה היצירתי עם בודין וריינגולד, הוא שכדאי שסטולט ינגן אך ורק באלבומי הפלאוור קינגס כי שם הוא כמעט תמיד במיטבו. ואם אחד מחבריו מבקש שינגן קטע אורח באלבום סולו, אז אפשר גם אבל לא צריך להגזים.