Root – The Temple In The Underworld (Re-Issue)

28/08/09
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Intro
  2. Casilda's Song
  3. The Temple In The Underworld
  4. Aposiopesis
  5. The Solitude
  6. Voices from...
  7. The Wall
  8. The Old Ones
  9. Message
  10. My Name...
  11. My Deep Mystery
  12. Freebee
  13. Poselstvo & Temnot (Version 1993)
  14. My Name... (Version 2001)
  15. The Old Ones (Live)

כשכותבים או מדברים על להקות בלאק' עולות שתי אסוציאציות. האחת, בלאק מטאל מלוכלך, קלאסי, שלצליליו שורפים כנסיות. להקות הקוראות בין השאר לפגניזם, חזרה לעולם ללא דתות, בואו של השטן, מלחמות וכד'. אסוציאציה שנייה היא להקות הבלאק הסימפוני, המלודי, הקליט ואפילו המיינסטרימי. אבל יש להקות אשר מוגדרות כלהקות בלאק בגלל תכני השירים אך מוסיקלית לא נופלות בדיוק לאף אחת מההגדרות. Venom נכנסת בקטגוריה הזו למרות שניתן גם להגדיר את המוזיקה שלה כ-NWOBHM. מה לגבי Root?

חד משמעית – להקת בלאק. מבחינת התכנים, השירה שנעה בין צווחות עבות לאופראית, יציאות של בלאסטביטס ושימוש בקלידים. המוסיקה ברובה מורכבת ואף נוטה לפרוגרסיב לעיתים אך עם זאת, אין דרך יותר טובה להגדיר את סגנונה המוסיקלי של הלהקה. למה אני כותב את כל זה? בגלל שחברת I Hate Records חתמה על הסכם הפצה והדפסה מחדש עם Root, ועכשיו בזה אחר זה, אלבומי הלהקה הרבים יוצאים בהוצאה חדשה עם תמונות ושירי בונוס. The Temple In The Underworld יצא במקור ב-1992, אך הוצאתו מחדש מחייבת התייחסות. חוץ מ-Root, חשוב לציין כי החברה מוציאה בתקופה האחרונה עשרות רבות של הוצאות מחודשות של אלבומים קלאסיים ונדירים, מדובר לא רק באלבומים מלאים אלה גם בדמואים, מיני הוצאות וכד', כך שחובבי הת'ראש והדת' לסוגיהם שמתפשרים על הוצאות מחדשות, ימצאו אוצרות רבות בקטלוג של החברה.

אין ספק שהאלבום הזה צריך להיות אבן דרך בתחום המטאל בכלל ובתחום הבלאק מטאל בפרט. קולו הייחודי של Big Boss יחד עם יכולות הכתיבה והביצוע של הגיטריסטים Blackie ו-Dan Janáèek יחד עם René Kostelòák המתופף (בעבר, כיום הוא הגיטריסט של ההרכב) מביאים אלינו אלבום ייחודי, לעיתים קשה לשמיעה ולעיתים קליט וסוחף. האלבום נפתח באינטרו קצר המוביל ל-"Casilda's Song", שם Big Boss מפגין את יכולותיו הווקאליות עם קולו האופראי – סימן ההיכר של הלהקה. התיפוף רצוף בדאבלים ובעבודת מצילות מורכבת, יחד עם שימוש בריפים ת'ראשיים כיאה לתקופה של תחילת שנות ה-90'.

בשיר הנושא, "The Temple In The Underworld", נעשה שימוש בשירה יותר מחוספסת וצרודה, המסה וגודל הריאות של Big Boss לא מאפשרות לו להגיע לטונים גבוהים. השיר מתאר מסע לתוך מקדש בו סימנים וכיתובים ולמעשה מבוסס על כתבים קבליסטיים, כראייה לכך מוזכר המושג "שם המפורש". "Aposiopesis" הוא סוג של בלדה, הבוס שר בסגנון רוקי / בלוזי, צרוד. השינויים התכופים בסגנון והגיוון בתוך האלבום, ממחישים את ייחודה של הלהקה. "The Solitude" ו-"Voices From…" הם קטעים אינסטרומנטליים המובילים לרצועה השביעית "The Wall" אשר נפתחת בקטע אינסטרומנטלי של כ-4 דקות. ריבוי הקטעים הללו רק מסייע למאזין להיכנס לאווירה המתאימה ולא גורם לשעמום.

"The Old Ones" מדבר על השדים הקדומים שיצאו ממוחו הקודח של H.P Lovecraft. – קטע איטי, דומי. השיר "My Name", מתחיל בפריטה רגועה ומהווה מונולוג של מלאך המוות. למרות שמבחינה מוסיקלית הקטע מאוד מרגיע ושליו, אך נושא השיר והמילים מהווים ניגוד גמור. ההוצאה כוללת גם 5 קטעי בונוס. "My Deep Mystery" ו-"Freebee" המוזר שיצאו בגרסת הבונוס המקורית של האלבום יחד עם ביצוע משנת 1993 לשיר מאחד מהדמואים הראשונים של הלהקה "Poslové Z Temnot" – שיר דת' מהיר ואגרסיבי בו הבוס בא לידי ביטוי בגראולינג מפלצתי. קטע נוסף, הוא ביצוע משנת 2001 ל-"My Name", העיבוד הוא חדש ושונה לחלוטין, נעשה שימוש בגיטרות ותיפוף מטאליים יותר.

ההוצאה מהווה שיעור מעולה לאלו שלא מכירים את Root. האלבום המקורי יחד עם שירי בונוס מתקופות שונות מאפשר למאזין היכרות עם להקה יוצאת דופן אשר בקלות משתייכת לפנתאון של להקות הבלאק. האלבום כשלעצמו מומלץ ביותר מהסיבות שהזכרתי כבר – מהבחינה המוזיקלית ויותר מכך, וכן מהבחינה הווקאלית. רוצו ותאזינו תוך אכילת גולש!!!