Sabaton – Primo Victoria

אני חייב לומר שמבחינה מוזיקלית אין ללהקה עצם מקורית בגוף, אבל אם נתעלם מזה, מדובר באחלה אלבום פאוור מטאל, שאין ספק שאם מתעלמים ממוטיב הקיטש המוזיקלי, כיף להקשיב לו. הלהקה השבדית הנ"ל, שנשמעת יותר גרמנית מגרמנית, הלכה על קונספט של עיסוק בכל מה שקשור למלחמה, עם התרכזות על מלחמות העולם ובגדול הייתי מתאר אותה כ-Bolt Thrower עושים פאוור מטאל עם סולן שנשמע כמו Grave Digger.

בקשר למילים, אין ספק שהן נותנות מימד רב יותר ומעניין מעוד להקה ששרה על נסיך הכתר של ממלכת באגאלור שיוצא להשמיד את כוחות האופל של דארקטרון באמצעות חרב הקסמים של גולומבלור, המילים נכתבו בפשטות אבל עם השקעה מסוימת בפרטים שהופכת אותן למעניינות, ושיר הפתיחה, Primo Victoria ההימנוני, מרוויח הרבה מהמילים, כאלו שנשארות לך בראש ומאפשרות לשיר את השיר כבר אחרי שתי האזנות.

מצד שני, אם הלהקה הייתה גרמנית, אין ספק שכבר היינו מדביקים עליה דגל נאצי, עם שירים כמו Panzer Battalion ופזמון שבהחלט לא מצלצל טוב:

"Death in the shape of a panzer battalion,
Insect of terror don’t run face your fate like a man
Cannot outrun our panzer battalion"

אבל אם קוראים את כל הטקסטים, נראה די ברור כי הלהקה לא לוקחת צד מסוים, הם פשוט אוהבים מלחמה בכל צורה שהיא ושיר הפתיחה, מנקודת המבט של הבריטים בפלישה לנורמנדי, די מסביר את העניין. שלא לדבר על הדובדבן שבקצפת – שיר בשם Counterstrike שחסר למי שלא יצליח לזהות על מה מדובר בו עם המילים:

"Six days of fire, One day of rest,
June 67 – Taught them respect,
Control Jerusalem!"

בשיר האחרון, Metal Machine, הלהקה "שואלת" שמות שירי מטאל קלאסים ויוצרת פסיפס חסר משמעות אך מלא קריצות:

"Riding on this crazy train
I'm going paranoid
watch me lose my mind
and break the law"

מבחינה מוזיקלית, הם לא מתוחכמים במיוחד, פאוור בסיסי, מקצבים לא מהירים בדרך כלל, עם קלידים שנשמעים כאילו נלקחו משנות השמונים וכמו שציינתי קודם, עם סולן שברגעים מסוימים גרם לי להרגיש שמדובר באלבום של Grave Digger, כלומר, קול צרוד וגרוני.

מלבד שיר הפתיחה המעולה, גם Wolfpack הוא שיר מעולה, הוא נפתח בקולות של סונאר בתוך צוללת, בהתאם לנושא השיר, מה שנותן עוד מימד מעניין ועוזר להכניס לאווירה הצבאית שעוברת בדיסק.

מידי פעם הלהקה עוברת לריפים מהירים יותר ודאבל בס מלווים, ואז נשמעת קצת יותר אופיינית ודומה למרב להקות הפאוור מטאל הפועלות כיום, אבל בדה"כ הם דואגים להכניס לפחות אלמנט אחד נוסף שעושה את השירים ליותר מעניינים.

לסיכום, לא מדובר ביצירת מופת, וגם לא בדיסק מקורי במיוחד, אבל ללהקה יש הרבה מה להציע, והקונספט שלהם תורם לתחושה הכללית שמקבלים מהאלבום. למרות שהוא לא שונה מהרבה מאד אלבומים אחרים, עדיין יש בו איכות גבוהה, מילים מענייניות, והוא לא משעמם לשנייה, בקיצור, מומלץ למדי.