Sentenced – Amok / Love And Death

במסגרת ההוצאות המחודשות שעושה חברת התקליטים Century Media נכללים לא מעט אלבומי עבר קלאסים של הז'אנר, ואחד מהם הוא האלבום Amok, שבהוצאה המכובדת החדשה כולל גם את ה-EP שבא אחריו, Love And Death המוצלח. Sentenced אולי הפכו ללהקת ההתאבדות מספר אחת, כשכל אלבומיהם האחרונים מוקדשים לנושא המשמח, ואולי הם הכריזו רשמית על פטירתם בטרם עת עם אלבומם האחרון, אבל סיפור ההצלחה הפינלנדי התחיל דווקא באלבומם השלישי, Amok, זה היה האלבום שפרץ עבורם את הדרך להיות אחת מלהקות המטאל המלודי המצליחות באירופה, וזה שטבע את השילוב של הספיד-גות' המלודי שמעט מאד להקות עושות כמוהו.

הלהקה הוציאה לפני כן שני אלבומים מלאים, כשהראשון שלהם, Shadows Of The Past היה אלבום דת' מטאל לכל דבר, בסופו של דבר קולו של הבסיסט והסולן Taneli Jarva התחיל לקבל גוון מלודי ששולב עם העומק של קולו, שהדבר היחידי שמזכיר אותו הוא Pete Steel מ-Type O Negative. ב-Amok כל הגורמים שולבו לכדי אלבום מושלם, מהיר, אגרסיבי, אך עם זאת מלודי ובעל אווירה חורפית שבתקליטים הבאים תהפוך להיות ברורה יותר, אבל אף פעם לא כנה וראשונית כמו שבאלבום הזה.

החל מהריף האנרגטי של "The War Ain't Over"! ברור כי מדובר באלבום איכות אמיתי, למרות שהגיל הממוצע של חברי הלהקה דאז היה קרוב ל-20. כפי שציינתי בהתחלה, ההוצאה המחודשת והמושקעת כוללת גם את ה-EP שבא לאחר מכן, Love And Death, שהמשיך את הקו של Amok, ונתן גם הפתעה נעימה בדמות גרסת כיסוי לשיר האולטימטיבי של ביילי אידול, "White Wedding", שלמרות הדמיון לגרסא המקורית בהחלט נשמע אגרסיבי יותר עם קולו של Jarava.

Sentenced לעולם לא יהיו אותו דבר אחרי שני האלבומים האלו, האלבום הבא, Down, כבר סימן את המעבר לממלכת הדיכאון, Jarva הוחלף ב-Ville Laihiala, בכל הקול המצוחצח והמלודי יותר, והלהקה הלכה בכיוון די שונה, אבל בעיני, Amok יישאר האלבום הטוב ביותר שלהם, ואחד מאלבומי המטאל הנצחיים שבאו מסקנדינביה הקרה.