Separation Anxiety – Winds of Apocalypse

Separation Anxiety הוא מונח פסיכולוגי שידוע לנו בעברית בעיקר כ"חרדת נטישה" או "חרדת פרידה". זהו מצב נפשי בו האדם סובל מחרדה קיצונית הקשורה לפרידה או ריחוק ממושא התשוקה שלו. Separation Anxiety היא גם להקה שמגדירה את המוזיקה שלה כדת' מטאל אטמוספרי וממוקמת בתל-אביב. EP הבכורה שלהם, Asylum, ראה אור כבר ב-2010 ומאז הם שקדו על הקלטות אלבום הבכורה שלהם שכעת רואה אור תחת השם Winds of Apocalypse.

שיר הפתיחה "Revelation of John" נפתח בקצב איטי ושקט שהולך וצובר תאוצה עד שהוא מתמלא בריפים הגרוביים של מאיר גור הגיטריסט. כשהסולן סלבה פדורוב נכנס לשיר הוא הופך לחגיגת דת' טכנית ואווירתית שמשדרת אווירה זדונית ומסוכנת. גור הוא גיטריסט מוכשר שמכיר היטב את החומר שהוא מנגן ועבודת הסולואים שלו היא טכנית וטובה. השיר עצמו שומר על תגית הדת' מטאל האווירתי בצדק- הוא לא באמת ממריא לכיוון ברוטאלי לחלוטין או מהיר באמת, אלא שומר על קצב מזדחל כיאה לז'אנר.

"Dawn of the Sunset" הוא אחד מהשירים היותר טובים באלבום עם שבירות קצב איטיות ואווירה שגוררת את הצופים דרך המון בוץ ואש. הגראולים של פדורוב מתפתחים לכמה כיוונים פחות צפויים ומונוטוניים לעומת השירים האחרים, וזה מבורך כי צורת ההגשה של טקסטים אפוקליפטיים משחקת תפקיד קריטי באלבום שנשען על אווירה כמו Winds of Apocalypse. שני אורחים מסצינת המטאל הישראלית מכבדים את האלבום הזה בנוכחות שלהם: פול מיטיאנין, גיטריסט להקת המלודיק דת' מטאל The Fading מתארח דווקא באחד השירים היותר כבדים וברוטאליים של האלבום- "Balance of Hierarchy". יותם "Defiler" אבני, סולן להקת הדת' מטאל הטכנית Prey for Nothing תורם מקולו לשיר הנושא של האלבום שהוא ממתק אמיתי ודורס. חברי הלהקה נמצאים בשיאם בשיר הזה- גור עם סולואים מדהימים ומלודיים, אמיתי ניסימוב הבאסיסט בולט לחיוב והמתופף ניר ליברשטיין מוסיף לטכניקה ולכובד הלא מתפשרים. וכמובן, אבני עצמו שמשדרג את עמדת המיקרופון עם הגראולים החותכים שלו.

"Gog & Magog War" הוא שיר מגניב וסוחף שכתוב נהדר: הוא מלודי אבל כבד איפה שצריך, הוא מבוצע ברמה טכנית גבוהה ופשוט נותן בראש כמו ששיר מטאל מהז'אנר הזה צריך להיות. "White Noise" סוגר את האלבום עם שיר דרמטי אופייני ומוצלח. אבל עם כמה שהאלבום הזה טוב (והוא טוב), חלק מהשירים נשמעים מעט מונוטוניים וחוזרים על עצמם. ההפקה טובה ברובה, אבל המיקס מרגיש צורם ולא מאוזן בחלקים מסוימים. בסופו של דבר, בתור אלבום בכורה Winds of Apocalypse מצליח להתבלט לטובה ולקחת צעד נוסף קדימה את ז'אנר הדת' האווירתי והטכני בארץ. אם רציתם להקה מקומית שתוכל לתת תשובה ללהקות דוגמת Job for a Cowboy בגרסתם הנוכחית או Beneath the Massacre, זה מה שהאלבום הזה מציע. אני מקווה ש- Separation Anxiety כאן כדי להישאר.