Sepultura – The Best Of

במקרה של האוסף של Sepultura אין הרבה מקום לביקורת. כי סיכום של הפרק הזה בחיי הלהקה הוא סיכום של אחד הפרקים המעניינים והחשובים בהיסטורית המטאל. במשך תקופה ארוכה לצד הלוגו של חברת Roadrunner באתר שלהם התנוססה תמונה של מקס קאוולרה, המאסטרמיינד של הלהקה. Sepultura קנו לעצמם מקום של כבוד בסצינת הת'ראש מטאל לצד להקות ענק כמו Metallica ,Slayer ו-Megadeth, לא רק בזכות נגינה כבדה ומהירה אלא בעיקר בזכות השורשים של Sepultura.

היה קשה לחזות שברזיל, מדינה קשת יום, תייצא כזאת להקה ענקית ועוד בתחום המטאל. Sepultura הוקמה באמצע שנות השמונים על ידי מקס קאוולרה – הסולן והגיטריסט (שמתעקש תמיד לציין שיש לו רק 4 מיתרים על הגיטרה), איגור קאוולרה – אחיו הצעיר של מקס והמתופף, ופאולו פינטו ג'וניור , הבאסיסט. אנדראס קיסר\ הגיטריסט השני, הצטרף מאוחר יותר לקראת העבודה על האלבום Schizophrenia שיצא ב-87'. האלבום הצליח אבל היה זה האלבום השני, Beneath The Remains, ששם אותה על המפה העולמית. האלבום שהיה ת'ראשי במיוחד נחשבת לקלאסיקה בסגנון ושני השירים שמוצגים בדיסק האוסף מוכיחים את זה, שיר הנושא של הדיסק "Beneath The Remains" נפתח בליין גיטרה שמזכיר קצת את The Call Of Kthulu של מטאליקה, אבל הריפים הם מאוד יחודיים ל-Sepultura, ואלו בעצם הריפים שליוו את הלהקה לאורך כל השנים.

האלבום Arise שיצא ב-91', שידרג את הלהקה והפך אותה לפופולרית הרבה יותר. תכנית המטאל Headbangers' Ball של MTV אימצה את שלושת הלהיטים שיצאו ממנו – שלושתם נמצאים באוסף הזה. הסולו של קיסר בשיר "Arise" הוא גם סוג של קלאסיקה. וכמובן הריפים. הטקסטים של Sepultura שהתעסקו במצב החברתי העולמי ובמצב הסביבתי העולמי נשמעו אמיתיים מפיו של אדם שגדל במדינת עולם שלישי, הרבה יותר מאשר מפיותיהם של הלהקות מקליפורניה. גם הנגינה הפחות מוזיקלית פתחה את הדלת לסגנון ההארדקור, שידרה אמת ויושר מוזיקלי. "Dead Embryonic Cells" הוא דוגמא מצויינת לזה, הריפים שבו והשירה על תו אחד של מקס קאוולרה, הם הארדקור הכי אמיתי שיש.

"Desperate Cry" הוא מהשירים החזקים ביותר של Sepultura. הפתיחה השקטה שלו מדהימה גם יותר מעשר שנים אחרי שהאלבום הזה יצא. שינויי הקצב והמעברים בין טיים ל-Half Time, באמצע נכנסת גיטרה אקוסטית, זה נשמע פשוט מדהים – עדיין מרגש ועדיין עושה את העבודה. Arise הוא יצירת מופת אמיתית. וכאן מגיעים לאלבומם הרביעי, Chaos A.D, שהופק על ידי אנדי וואלאס המפיק האגדי ונחשב לדעת רבים גם האלבום הטוב ביותר של הלהקה. באלבום הזה Sepultura התחברו לשורשים הברזילאים שלהם והשתמשו בהרבה כלי הקשה אותנטיים. התיפוף של איגור קאוולרה באלבום הזה עלה שלב וכל נושא המקצבים בדיסק המדהים הזה ראוי להערכה.

"Territory" אמנם לא שיר הנושא של הדיסק אבל הוא אולי המוצלח ביותר בו. השיר שמדבר על סיכסוך בין עמים ומלחמות על שטחים. באופן לא מפתיע, הקליפ לשיר צולם אצלנו בארץ הקודש כשחברי הלהקה עומדים לפני המנורה בכנסת, רוחצים בים המלח ומסתובבים בעיר העתיקה. הכל בשילוב תמונות של פלשתינאים מיידים אבנים. בניסיון לחזק את הכיוון הריתמי הברזילאי, יצא Roots – האלבום הזה, הרבה יותר מבוסס גרוב, כיוון יותר לנו-מטאל מאשר לת'ראש – והופק על ידי רוס רובינסון (קורן , סליפנוט). Roots נשמע מאוד ברוח התקופה.

בטור של האלבום, דקות לפני העליה לבמה ב-Monsters Of Rock, הודיעו למקס שהבן של אישתו (והמנהלת של Sepultura, גלוריה) נהרג – מקס תפס את הטיסה הראשונה לארה"ב והלהקה עלתה להופיע בתור טריו. מקס ראה את האקט הזה בתור בגידה ועזב את הלהקה. לא הרבה זמן אחר כך הוא הקים את Soulfly , מן פרוייקט נו-מטאל בו אירח את האומנים המובילים בסגנון. Sepultura מצאו זמר חדש, Derek Green אבל בהעדר המנהיג של הלהקה, Sepultura לא הצליחו ליצור אלבומים באותה הרמה. לסיכום, האוסף הזה הוא נכס, בחירת השירים נעשתה בקפידה ולמרות שהוא מכיל את "הלהיטים" – זה בדיוק מה שצריך להיות בו. חבל ש-Roadrunner לא השקיעו יותר בעטיפה של האוסף הזה, אבל אתם חייבים אותו לעצמכם.