Shiran Project – Warm Winter Day

שירן היא דמות מוכרת בסצנה המאוד מאוד מקומית, כל מי שהיה אי פעם בהופעה של פריום בוודאי פגש אותה. היא תמיד שם כחלק מהקהל או כחלק מצוות המרץ' שלהם. ככה זה אצלנו בסצנה, הגרעין הקשה של מעריצי הלהקות הם קרובי המשפחה והחברים שלהם. לכן זה לא ממש מפתיע כשאלרם, הגיטריסט ואחת הדמויות המרכזיות בפריום הפיק עבורה את הפרוייקט הזה. כשכל צוות פריום לוקח צעד אחד אחורה ומלווה אותה בנגינה.

לפני שנדבר על ההוצאה הזאת בפירוט, חשוב לשים לב עד כמה נדיר הפרוייקט הזה. נשים במטאל הן באופן כללי מיעוט ובסצנה הקטנה שלנו בארץ הן דווקא בולטות לטובה, נכון שהרוב הוא עדיין רוב גברי אבל יש לא מעט נשים בסצינה. אבל עדיין, לעשות פרוייקט כזה שבו האישה היא לא רק חלק מהרכב אלא ההרכב עצמו זה צעד אמיץ במיוחד.

יאללה, בוא נדבר קצת על ה EP. נתחיל בזה שהוא קצר יחסית: חמישה שירים בסך הכל ועשרים דקות אורכו. הקטע הראשון Remain, הוא אינדיקציה טובה לסאונד הכללי של הפרויקט , שירה נשית ונקיה על מצע של סאונד מכסח. הטקסט הוא אפלולי וקודר, מאוד ציורי, אפשר ממש לשבת ולדמיין התממשות של תמונה אם באמת מקשיבים למילים, אל תפחדו מהאפלה, השיר מסתיים כמו סרט אמריקאי,בטוב. וכמובן, הריפים טובים, התופים עוצמתיים, וכמעט שאין גיטרות מיללות, הסאונד מאוד שונה ממה שאנחנו רגילים לשמוע אצל פריום. עוד פרט חשוב הוא המלודיה. המלודיה פה נהדרת, יש בה משהו שלא שייך למדינה הקטנה שלנו ובקלות יכול היה להתנגן בכל תחנת רדיו אמריקאית.

Warm Winter Day, שיר הנושא מרים קצת את הקצב והעוצמה בנגינה, ושירן פה אפילו קצת מרשה לעצמה לשחרר ולצעוק קצת, בניגוד לשירה המתקתקה שלה עד כה. יש פה כמה נקודות טובות שמעידות על המקצועיות של הח'ברה האלה, תיקוני שירה במקומות שישראלים בדרך כלל נופלים במבטא האנגלי, זה נשמע קצת לא טבעי, אבל זה עובד הרבה יותר טוב ממבטא עילג. מה שכן, הטקסט הוא קלישאי קצת, לא נורא, החיים הם קלישאה אחת גדולה, והשיר הוא שיר טוב בסה"כ.

The Child, הוא טקסט גאוני ונוגע מתחילתו ועד סופו, עצוב ונטול תקווה, אין פה סוף טוב או הבטחה עתידית. פשוט סיפור עצוב על אישה ועל הילד שלה. הטקסט פה באמת טוב. שבו איתו קצת ואל תתעלמו מ: "When you're a part of the sand it's not easy to stand", בסדר? הריפים פה מהירים ומכסחים והשבירות נהדרות. השירה של שירן נמצאת פה במיטבה כאשר היא משולבת בסאונד הכללי ולא מוגברת יתר על המידה (בניגוד לשאר השירים) או שאולי הח'ברה פה מוגברים במידה דומה לה? תכ'לס זה לא משנה, התוצאה זהה.

Burden’s Off, הקטע האחרון ב EP הזה מתחיל בהרבה מאוד בסים ובשירה איטית וקצבית ואי שם ב 1:40, כשגיטרות רחוקות מלוות שירה רחוק השיר מקבל כיוון אחר, מהיר יותר, הסאונד של שירן הופך עוד יותר גבוה וקצת צפצפני לעיתים. אבל השירה שלה פה יושבת על לחן נהדר ועל טקסט לא רע בכלל, הטקסט פה מתכתב (כן, כתבתי מתכתב) עם Downhill From Nothing של פריום. הכיוון של שני השירים שונה אבל אני איכשהו מזהה ניואנסים דומים. בשניהם "הגיבור" מנער מעליו את נוכחותו של מי שמזיק לו, אצל שירן הנוכחות המנוערת שעיכבה אותה שולחת אותה אל בדידות עצמאית ומלאת תקווה.

חמישה קטעים מרכיבים את האירוע הזה, בהחלט יהיה מעניין לראות את הגברת בהופעה, אבל לא חשבתם שאשחרר אתכם ככה, הא?

ה E.P הזה מוצלח בסך הכל ושירן היא זמרת עוצמתית שמהווה את מרכז הפרוייקט הזה, אבל היא חזקה מדי על הסאונד הכללי, המוזיקה שמסביב לה לא מקבלת מספיק כבוד, ומגיע לה כבוד. עוד נקודה בעייתית היא השירה של שירן. יש לה עוצמות מדהימות, אבל השירה שלה מתקתקה מדי וגבוהה מדי לטעמי. גוון השירה נוטה לפופ וכאשר מלבישים את זה על הכלים שמסביב זה לפעמים נשמע כמו יצור כלאיים לא ברור. הלחנים פה ברובם טובים מאוד, נכון, קצת פופי מדי עבורי, אבל המלודיות מצוינות ונוגעות. הטקסטים מצוינים גם הם, לא יודע אם זה מה שאתם מחפשים במוזיקה שלכם, אני כן, אז אם אתם כמוני, יש פה יופי של טקסטים.

גם ההפקה פה מצויינת. בעיקר אם מתחשבים בעובדה שהכל מלבד המאסטרינג נעשה באולפן הביתי של אלרם. המאסטרינג נעשה בPanic Room בשבדיה הרחוקה ע"י Thomas “Plec” Johansson. הסאונד נקי ופשוט כיף לשמוע את ה E.P הזה. מה ששירן ואלרם ניסו לעשות פה יצא להם לא רע בכלל בסטנדרטים מקומיים, אבל אין לי ספק שאיזון יותר טוב בין הזמרת ללהקה היה מרים את העסק פה 5 רמות למעלה.

אם אתם אוהבים את המטאל שלכם קצת יותר קליל ומלודי, הפרוייקט הזה צריך להיות הדבר הבא שיתנגן בנגן שלכם. אני לא יודע עד כמה פרוייקט שכזה יכול להצליח בסצנה הקטנה שלנו, אבל אני בהחלט מעריך את האנשים שמאחוריו, בזכות הכשרון הרב והדרייב המרשים שלהם.