Silent Fall – Otherwise
- Who Is The Fool?
- Kill For Life
- Haunted Sights
- Forever And Ever
- One Cold Winter Night
- I Wish
- Play With Fire
- World Of Secrets
- This Could Have Been
- Tears Of Fate
- On The Top Of The World
דרכה של להקת הפאוור מטאל הצרפתית, Silent Fall, מאז הקמתה בשנת 2005 תחת השם Winterland ועד לשחרור אלבומה הראשון Otherwise בשנת 2010, הייתה ארוכה ומפותלת. הגלגול הראשון של הלהקה, Winterland, הוקם על ידי הסולן Adrien Eyraud והקלידן Guillaume Tertis, שמנגנים ב-Silent Fall כיום, ועל ידי הגיטריסט Cyrille Hejl שפרש בשלב מוקדם. לאחר תקופת חיפושים ארוכה, הצטרפו הבאסיסט Benoist Flaneau והמתופף Paulo Custodio. מאז החלה הלהקה לעבור תהליך לא קל, במהלכו הפופולריות שלה בצרפת הלכה וגדלה, היא צברה הצלחה בזירת ההופעות ואף הוחלט להקליט EP, אך לצד זאת הליין-אפ השתנה מספר פעמים, וחברי הלהקה התקשו לגבש את שאיפותיהם המוזיקליות.
כך נולדה לבסוף, בשנת 2009, Silent Fall, בה מנגנים החברים הותיקים Adrien ו-Guillaume, לצד חברים חדשים יותר – הגיטריסטים Olivier Caron ו-Pierre Cabannes, הבאסיסט Sylvain "Cylvöön" Rousselle, והמתופף Fabio Carnielli. ההרכב הנוכחי איחד את השפעותיו המוזיקליות הנרחבות (שמתחילות מ-In Flames ונגמרות ב-Edguy) ליצירת אלבום הבכורה שלו, Otherwise, שמוגדר בפשטות כ"אלבום פאוור מטאל", אך אוגר בתוכו השפעות נוספות, מעולם הסימפוניק והדת' מטאל המלודי, לדוגמה. ל-Silent Fall סגנון מוגדר וצליל ייחודי, גם אם לא חדשני יתר על המידה. זה מקור כוחם והצלחתם. בהתחשב בעקביות, במקצועיות והדרך בה כל שיר משלים את קודמו, לא הייתי מנחשת ש-Otherwise הוא אלבומם הראשון של הלהקה. הוא מצטיין במעלות רבות: שירה צלולה ורוויות רגשות, עבודת גיטרות ראויה לציון, תשומת לב רבה לקצב, וקלידים שעוטפים את שאר הצלילים ומנקזים אותם לכדי יצירה אחת.
השיר "Kill For Life" הוא הביטוי האולטימטיבי לאמור לעיל. הריף הפותח מעניין, הקלידים נותנים את הטון, הקצב כובש, והסולן עושה את עבודתו נאמנה. שירים נוספים שניתן לציין בחיוב הם "I Wish" העוצמתי, ששומר על אנרגיות גבוהות ומשלב מעט גראולים לצד שירה בטונים גבוהים וריפים מסתלסלים, או "On The Top Of The World", השיר הארוך ביותר באלבום, שנשמע כאילו נלקח מפסקול של סרט פנטזיה איכותי במיוחד, ומצטיין בלחנים מעולים וריפים שמפציצים בזה אחר זה. אף על פי כן, לא הכל מושלם ב-Otherwise. הליקוי המשמעותי ביותר בו הוא בסאונד, עניין קריטי שמלווה את האלבום לכל אורכו. בחירת הצליל של הגיטרות מוטעית כמעט לחלוטין. כש-Silent Fall מנסה ליצור קטעים כבדים יותר מהמקובל בפאוור מטאל, ולהביע את השפעותיהם מלהקות יותר "מנסרות", הסאונד האנמי של הגיטרות בולם אותה מלהגשים את מלוא הפוטנציאל של לחנים מסוימים. נוצרת תחושה שקיים צעד אחד שהלהקה אכן חוששת לצעוד, וחבל, מפני שזה בדיוק הצעד שהיה מעלה אותה ל"ליגת האלופות" של הז'אנר.
אם נתייחס ל-Otherwise כמו כל אלבום, ייתכן שנשפוט אותו בחומרה יתרה. זה אלבומה הראשון של להקה שעברה מספר גלגולים ותהפוכות, ולמרות הנסיבות (ואולי בגלל הנסיבות) יצאה מנצחת. חברי Silent Fall בהחלט יכולים להתגאות בעבודתם, שמן הסתם תבשיל עם הניסיון והיציבות הזמנית בליין-אפ, שתאפשר לחברי הלהקה עבודה עמוקה זה עם זה. מומלץ במיוחד לפאוור-מטאליסטים עם חיבה להבי מטאל, מטאל סימפוני ומטאל מלודי.