Soilent Green – Confrontation
- Scarlet Sunrise
- Leaves of Three
- Scream Trapped Under Water
- Forgive & Regret
- 12 Oz. Prophet
- Southern Spirit Suite
- Pretty Smiles & Shattered Teeth
- Liquor & Cigarettes
- Theory of Pride in Tragedy
- Fingernails on a Chalkboard
- Paper Cut
- They Lie to Hide the Truth
- Another Cheap Brand of Luck
- This Glass House of Broken Words
- Permanent Solution to a Temporary Problem
העונג והכבוד הוא לי לבקר אלבום של אחת מהלהקות שאפשר לומר עליהן, או יותר נכון על חלק מחבריה, כיוצרי ז'אנר בעולם המטאל. אמנם מדובר בז'אנר אפלולי, מחתרתי ואפשר לומר גם מקומי במובן הגיאוגרפי של המילה, אבל עדיין מדובר בז'אנר שמיוצג ע"י מספר לא מועט של להקות. הכוונה היא לסלאדג' מטאל (Sludge Metal) – שילוב בין הברוטאליות והאטמוספריות הכבדה של ההארדקור, לבין הדיסהרמוניה והכאוס של הגרינדקור ולפעמים אפילו בשילוב של ריפים שחורים ואפלוליים מעולם הדום מטאל. נשמע לא אפשרי? אז שמסתבר שבניו-אורלינס הקטנה והטובעת הכל אפשרי.
קצת היסטוריה – בסוף שנות ה-80 החליטו מספר להקות (Crowbar, Acid bath, Soilent Green, Black Label Society ועוד), חלקן נהיו יודעות יותר וחלקן נשארו במחתרת, ליצור סצנה חדשה בניו-אורלינס שכונתה ברבות הימים NOLA (מתוך New Orleans, LA). חברי הסצנה החליטו "לשדרג" ולפתח סגנון מוזיקה שנוצר כבר ע"י הגדולים מכולם The Melvins, ומכאן ואילך התחיל סגנון הסלאדג' מטאל. Soilent Green (ששמם אגב נלקח מתוך סרט מד"ב משנות השבעים), מחלוצי הז'אנר ואחת הלהקות המעורבות ביותר בסצנה, הוקמה בשנת 1989 ע"י כמה חברים שהתנסו כבר בסגנון החדש.
Confrontation הוא אלבום ארוך הנגן הרביעי שהלהקה הוציאה עד כה, לא כולל מספר נכבד של EP's ו-Splits. כמו בכל הלהקות שיש להן נגיעה קלה בגרינדקור קשה לנתח כל שיר בנפרד. הסאונד באלבום אפלולי ומלוכלך מאוד, רווי דיסטורשנים וברייקים במקצב. קולו של הסולן Ben Falgoust איכותי ועוצמתי ולא נופל מרבים וטובים מסצנת ההארדקור ומשתלב טוב בהרמוניה המוטרפת שיש בין הגיטרות לתופים שמובילים את הסאונד.
בין לבין, כאילו שהלהקה החליטה שלא משולבים די סגנונות מוזיקליים באלבום, הוסיפו נגיעות של פאנק (כמו בשיר: 12 Oz. Prophet) וקטעי מעבר קצרים שנותנים אתנחתאות קלות בין השירים בסגנונות של בלוז (Liquor & Cigarettes), קאונטרי (Another Cheap Brand of Luck) או סתם סולו בס (Paper Cut) – ממש קשת צבעונית של סגנונות בתוך אלבום אפלולי. קשה לומר אם מי שסגנונות ההארדקור או הגרינדקור נמצאים בראש מעייניהם יתחברו לאלבום או לסגנון, מדובר בסאונד קיצוני ומחתרתי שקשה לשמיעה בהקשבות הראשונות אך ללא ספק נותן אלטרנטיבה וסאונד שונה למי שמאס לשמוע להקות לא מקוריות ופופוליסטיות. תנו להם צ'אנס וכמה שמיעות טובות ומי יודע אולי תמצאו את הסאונד המעניין שתמיד חיפשתם.