Sonne Adam – Messengers of Desolate Ways

שונא אדם הם בעיני אחת ההפתעות של המטאל הישראלי בשנים האחרונות. כמו רב מאזיני המטאל גם אני הופתעתי בשנה שעברה מהרכב עלום שם, המורכב סה"כ משני חבר'ה בשם דהאן ודוידוב. הצמד הזה בניגוד לכל הרכב אחר פה לא הלך בשביל המוכר של "סינגל-הופעות-חולצות-EP-הופעות-חולצות" ובהתאם לאופי המוזיקלי שלו, התנהל ממש במחתרת והגיח אך ורק בתקליטון 7 אינץ' ובהודעה המפתיעה שאלבום הבכורה שלהם יצא תחת לא פחות מלייבל הענק Century Media שהתאהבו בסאונד האפל והשורשי של ההרכב. אישית, קניתי את ה7 אינץ' ולא כל כך נכנסתי לזה. אולי כי Death Metal תמיד כבש אותי בצד היותר שבדי ומלודי שלו, ותמיד העדפתי את At The Gates על Morbid Angel ו Deicide. כנראה שמשהו שם היה לי מרושע מדי עבור האוזן המלוקקת שלי. בכל מקרה הערכתי שמדובר במשהו טוב גם אם לא לטעמי ושום דבר לא הכין אותי אל אלבום הבכורה של ההרכב Transformation שכבר כבש אותי לגמרי. היתה שם נוכחות אוירתית שלהקות רבות היו מוכרות את המשפחה שלהן לשטן עבור חצי ממנה, אוירת נכאים מושפעת Doom עטופה בסאונד מערות Death Metal חורני ורשע. פתאום זה כן עבד לי ואהבתי את זה לחלוטין.

בינתיים עברו מים רבים מתחת לגשר, ההרכב החליף כמה וכמה חברים, כולל עזיבה של דהאן והמעבר של תום דוידוב למיקרופון בנוסף לגיטרה. בזמן שעבר ההרכב שיחרר את ה7 אינץ' הראשון הגנוז שלו – The Sun Is Dead וכמו כן EP שהגיע ביחד עם האוסף שלשמו התכנסנו.לא מדובר פה באוסף סטנדרטי, זה לא BEST OF מכל סוג שהוא. מדובר בדיסק שאוסף לתוכו את כל ההוצאות שיצאו מחוץ לאלבום, 3 אי פיים בסה"כ בצירוף שיר חדש וקאבר לאגדות הבלאק-אינדסטריאל Thorn בעיני מדובר בצעד מבורך. אין דבר שנוא עלי מאלבומי אוסף ובדרך כלל להקה שמשווקת את עצמה איתם רק מצהירה שהאלבומים שלה לא עומדים בפני עצמם. ועצם זה שההרכב שיחרר דבר שכזה מראה על כבוד לקהל שלו, ביחוד אלו שאין בהישג ידם פטפון או פיספסו מסיבה כלשהי את אחד מההוצאות הנוספות של ההרכב.

מה שכן – הרצף שבו הם מוצגים מהחדש ביותר אל הישן מציגים למאזין את השינוי וההתפתחות שעברה הלהקה עם הזמן. אנחנו מתחילים עם ה EP החדש, Doctrines of Dark Devotion שיצא במקביל לאוסף ומכיל 6 שירים חדשים. פה ניתן לשמוע את שונא אדם הנוכחיים, מרושעים מתמיד, עם הסולן החדש והגיטריסט דוידוב על השאגות. המוזיקה כשלעצמה היא בומבסטית יותר, חזרה אל Death Metal רשע, גהנומי ופחות אבדוני, הדגש פה הוא על Morbid Angel ובלאק מטאל של פעם. תוסיפו לעניין את השאגות האדירות של דוידוב, שבניגוד לדהאן שהדגיש את הגראול, אצלו הדגש הוא בשאגות עצמן, הגראולים ננהמים למרחק ונשמעים היטב. הם אינם עוד נהמה – הם מובילים את השיר. דוידוב מוכיח שהוא יכול להמשיך ללא החצי השני בהרכב ועושה זאת בכשרון, כשאת כל ה EP הוא הקליט לבדו על כל הכלים.

לאחר הקאבר ל Funeral Marches to the Grave, שלא כל כך אמר לי שום דבר מכיוון שאני לא מעורה במקור אנחנו חוזרים ל EP הראשון שיצא להרכב – Armed With Hammers. פה ניתן עוד לשמוע את שירתו של דהאן, שהייתה נמוכה ואפלה בהרבה והקנתה מימד חזק של Doom ללהקה. ניתן לשמוע פה בעיקר את תחילת דרכו של ההרכב, שנשמע הרבה יותר מרושע וחורני ממה שהוא היום, וזה ניכר גם בבחירה שלהם לעשות קאבר לאגדות Darkthorne בשירם The Serpents Harvest , בחירה שתואמת את הרוח הכללית של ה. EP משם אנו ממשיכים ל B-Side מתוך ההקלטות של ה EP הראשון שנגנז ויצא מאוחר – The Sun Is Dead, לשיר קוראים No Blood Flow והוא מציג שיר Old School Death Metal לפרצוף, אירופאי להחריד ומריח כאילו יצא בשנת 91'. והנה הגענו להתחלה של ההרכב, המיני EP, The Sun Is Dead שהוקלט ב 07' כשהצמד דוידוב-דהאן נפגשו והחלו להקליט וליצור ביחד. הוא נשמע קצת יותר מחופף משאר החומר ואפשר להבין את החשש של ההרכב וההחלטה לגנוז אותו בהתחלה. למרות שהחומר יחסית פשטני והחבר'ה לא החליטו פה ב100% מה הם רוצים לנגן בדיוק, הקסם כבר שם ואפשר לשמוע פה היטב את השורשים של מה שעתיד לבוא.

לסיכומו של עניין Sonne Adam יצאו גדולים בעיני מכמה סיבות. ראשית, הם לא מתביישים בשורשים שלהם ומציגים אותם בגאווה, ויש להם על מה להתגאות בהיותם להקה נהדרת שמחיה ז'אנר שזוכה לעדנה מחודשת . שנית, על היותם להקה שבאה לקראת המאזינים שלה ומביאה להם מוצר מוצלח, שמאגד עבורם את כל מה שלא יכלו להשיג בפורמט פיזי עד היום, בצירוף חוברת מושקעת עם המילים והעטיפות של הEPים השונים. מומלץ לכל מי שהספיק להכיר ולאהוב את הלהקה, חובבי Death Metal של פעם וחובבי מטאל ישראלי קיצוני. זה קר אפל,זועם וזה משלנו ויש במה להתגאות.