אני שונא לשפוט להקה בגלל שהם עושים בדיוק את מה שהם אוהבים. למה, אתם שואלים? וובכן, אני מדמיין את עצמי במקומם. אני מת על Death Metal שבדי, ובהינתן ההזדמנות ודאי הייתי לנגן בעצמי קצת ממנו, וכנראה שלא הייתי מגיע לחצי מרמתם של החבר'ה האלה. אבל בתור הסוקר, אני חייב להשוות אותם ללהקות אחרות ולשאול בכנות "באמת ? 49 ₪ בשביל המבורגר ?" או רגע לא, אני מתכוון לשאול "אז איך הם עומדים במבחן ההשוואה ?"

כשהוא עומד בפני עצמו – אלבומם של Sorcery שנקרא Arrival At 6 הוא מוצר הגון. יש לו את כל הסממנים של ה-Death Metal השבדי, הקצב הלוהט והמהיר, השירה בסגנון Entombed או Dismember, פדאל HM-2 וכל שאר הדברים שאמורים לצלצל לכם בפעמון ה-Death Metal השבדי. כמו כן, בנקודה זו רצוי שאומר ש-Arrival At 6 איננו אלבום רע. זה לא אלבום שיגרום לכם להרגיש מטומטמים שקניתם אותו או לשאול את עצמכם "מה לכל הרוחות הם חשבו?" – פשוט לא נראה לי שתכתבו על זה אח"כ מכתבים מרגשים לאימא בעקבות מה שהאלבום הזה עשה לכם. ופה הבעיה שלי עם האלבום הזה.

האווירה הנכונה מאפשרת לרביעיית ה-Death Metal השבדי הזו, והם מחזיקים בכל הנתונים הנכונים – אבל הם לא מצליחים לקלוע למטרה. לא הייתה שום נקודה באלבום הזה שגרמה לי להרגיש "אה ! חבל שאני לא חשבתי על זה !" או אפילו מן "איזה ריף נהדר !"

עכשיו, כמו שאמרתי מקודם, כסוקר אני חייב לאמוד את הלהקה לפי מה ששאר השוק מציע במקביל בתחום הזה, במיוחד בתחום ה-Death Metal המסורתי, ואלה רק מעמעמים את אור הזרקורים על הלהקה הזו אפילו עוד יותר. רק במהלך החודשים האחרונים זכינו לסקירות על להקות כמו Nercowretch, או Suffocation או Hate ואחרות – עם כזה היצע אין שום סיבה להשקיע ולרדת לרזולוציה בה האלבום הזה נהייה שווה את הקנייה. האם זה בזבוז מוחלט של כסף ? לא. יש לו נקודות נחמדות, אבל זהו.

יש לאלבום כמה נקודות טובות מדי פעם, שני השירים הראשונים באלבום – "We Who Walk Among The Dead" ו-"Created From Darkness And Rage" הם בלי ספק שני השירים החזקים ביותר באלבום. הפזמון מהשיר הפותח We Who Walk Among The Dead הפך את עצמו אפילו, הייתי אומר, לרגע הכי טוב באלבום כולו. "United Satanic Alliance" – עוד שיר שמתחבב עליך לאיטו – מספר 4 באלבום – הוא גם שיר מיד-טמפו שנותן בראש בכיף. השם הממש נדוש לא צריך להרתיע אתכם מלגשת אל השיר, הוא שיר כיפי והמנוני בסגנון. Arrival At 6, שיר הנושא, הוא השיר האהוב עלי באלבום. מהיר, שובר, ומלא באווירה, ולו כל האלבום היה ברמה שלו – הציון היה גבוה יותר.

הבעיה שלי, ופה אני ניגש לתכלס, הוא שזה פשוט לא קורה. האלבום הזה הוא האלבום המוחלט לרעיון כמו "היי, ראיתי את הלהקה המחממת ההיא שלא הייתה גרועה ונגינה את הסגנון המוסיקלי באופן זהה למה שאני אוהב" של ההיצע המוסיקלי בתחום. זה ה-"טוב, זה לא היה ההמבורגר הכי טוב שאכלתי, אבל היי – לפחות אכלתי המבורגר, נכון ?" של עולם המוסיקה. הוא בסדר, הוא כיף לפרקים עבור מי שאוהב את זה, אבל אין סיכוי שאני אוכל להמליץ עליו בכנות מתוך ים של הוצאות Death Metal מסורתי ומוצלח בהרבה שבאו אלינו לטובה והגיעו אלינו לאחרונה. אז כן, הסקירה הזו קצרה. בערך כמו החוויה שתהיה לכם עם האלבום הזה.