Squealer – The Circle Shuts

לכתוב על Squealer זה כמו לתאר את עוף החול. להקה שעברה המון (שינויים בהרכב, מוות של שני סולנים, שינויים בסגנון מוסיקלי) החל מהקמתה אי שם בשנות ה-80' אך עם זאת מצליחה לנסוק מעל אותן צרות ולהוציא אלבום חדש ומעולה. קשה למצוא מידע ביוגרפי על הלהקה, כיוון שאתר הבית הוא בגרמנית ללא אפשרות מעבר נראית לעין לשפה האנגלית. ניתן לשער שמשמעות השם Squealer לקוחה מתוך ספרו של ג'ורג' אורוול, חוות החיות. "Squealer" משמש את שר התעמולה נפוליאון – שוב, זו רק השערה.

Squealer קיימת למעלה מ-20 שנה והספיקה לנוע על סקלת הסגנונות הלוך ושוב מהבי מטאל פשוט לפאוור מטאל כוחני ועד לספיד מטאל. הלהקה איבדה שני סולנים: Andy "Henner" Allendörfer שנהרג ב-2005 בתאונת דרכים וכשלוש שנים מאוחר יותר התאבד Gus Chambers (סולן בריטי וותיק, שבין השאר מילא גם את תפקיד הסולן של Grip Inc). לקראת סוף 2008 הלהקה שחררה את The Circle Shuts. קשה להגדיר את הז'אנר אליו משתייך האלבום, אך אם עושים השוואה ללהקות אחרות, השם Brainstorm ישר עולה, ואם מתייחסים לשירה, Norbert Vornam מזכיר באופן השירה וביכולת הווקאלית שלו את Andy B Frank.

Martin Buchwalter המתופף מגיע מ-Perzonal War ויחד עם Lars Döring ו-Michael Schiel הגיטריסטים, החבורה מפיקה ספיד מטאל כוחני, שירים מהירים עם עבודת תיפוף מבוססת על דאבל בס ועבודת מצילות מורכבת המגבים ריפים מלודיים קליטים. האלבום יצא דרך חברת AFM הגרמנית ועבר את תהליך המאסטרינג באולפני Finnvox ע"י Mika Jussila הפיני אשר העניק לאלבום סאונד איכותי ומלא. האלבום נפתח עם "The Sources Of Ignition" שמהווה התחלה של האזנה מהנה למשך 50 דקות עם שירים שאורכם ממוצע עד קצר.

כניסה חזקה עם עבודת סנייר מהירה בשילוב דבלים וריפים כבדים ומלאים מקדימים את Norbert, בפזמון המלודי הלהקה מפרסמת אזהרה לילדים – הזהרו מאש, אתם עלולים להיכוות (כוויות דרגה 3 וריח של עוף צלוי ולא מתובל קנוי ב"בלדי"). "Mask Of The Betrayer" הוא שיר איטי יותר, לכל אורכו המתופף משתמש בדאבלים איטיים, הפזמון מלודי ורך ובסוף השיר שימוש ראשוני בסולו גיטרה. הלהקה לא מנסה לעשות סולואים מנסרים, או להדגים יכולות ווירטואוזיות, השימוש בכלים מהווה פלטפורמה בלבד להעברת הטקסטים באופן פשטי וישיר. גישה זו באה לידי ביטוי גם ב-"New Saviour", בו מבנה השיר איטי ומתפתח בפזמון, שוב לנעימה מלודית.

יש סוג של ניגודיות בתוך מבנה השירים – תיפוף מורכב, ריפים בסיסיים וקצת משעממים שעם פזמון מתפתחים לקטע קליט וייחודי. "Grey" מביא עימו מעיין בלדה וכשמו כן הוא, אפרורית. הזמר שר בקול מונוטוני, שונה משאר השירים, דכאוני ומלנכולי. אחרי רצף של שירים בעלי מקצב איטי ומלנכולי, מתחיל ריף מהיר עם חיתוכים וטונים גבוהים, "These Urges" מגיע ביחד עם תיפוף מהיר שמקבל נופך הארדקורי, שוב עם פזמון מלודי. Norbert מראה כי הוא מסוגל לשיר במספר סגנונות שונים, אם זה צרוד וצווחני או מצד אחר קול נקי המזכיר לעיתים את הסולן המקורי Henner ז"ל. למעשה השיר פותח רצף אגרסיבי, הממשיך עם "Thrasher". השיר נפתח בריף המזכיר מאוד את Metallica בתקופת And Justice For All ותיפוף מהיר ופשוט. Squealer ממש מפתיעים עם שיר ת'ראש קלאסי, השונה לחלוטין משאר הרצועות באלבום.

הטקסטים של הלהקה לקוחים רובם ככולם מהנעשה בחייהם, מאקטואליה וכד'. "Martyrs Of The Half Moon" מביא עימו גוונים מזרחיים, שזורים בריף טיפוסי ללהקה אשר מובלט ע"י Michael Kaspar הבסיסט. לדעתי, כל מאזין בר דעת מבין במה מדובר – נימה פוליטית לגבי אותו לאום חם ואוהב שרוצה לראות אותנו שוחים עם הדגים אי שם בים התיכון. זו הרצועה השמינית באלבום ועד כה ספרתי סולו שלישי בלבד. למרות כישרונם של Lars ו-Michael נראה כי הם מתקמצנים בתיבול השירים. שיר לפני אחרון, "Once Fallen", מביא עימו רענון – השיר נפתח עם ריף מלודי ההופך לפריטה שקטה. על פניו, בלדה דביקה. אבל Squealer מראים כיצד ניתן לקחת בלדה ארוכה (למעלה מ-6 דקות) ולהפכה לקטע קליט, נוח להאזנה וממש לא דביק.

בדרך כלל להקות משאירות את השירים הפחות טובים לסוף האלבום, אבל Squealer ממשיכים עם דרכם שלהם, כשלא במקרה "The Circle Shuts" חותם את האלבום. שיר קצר המכיל בתוכו את הסולו הרביעי במספר, שלראשונה עובר לאוזנינו, בשונה משירים קודמים, למשך זמן של יותר מ-5 שניות, ונחתם עם עלייה חדה בקולו של הסולן. השיר ברובו עובד ע"פ הנוסחא הרגילה של Squealer, אך עם הכניסה של הסולו המדובר מבנה השיר נשבר ונבנה מחדש. לסיכום, זהו אלבום שדורש מספר האזנות ע"מ להתרגל אליו. לעיתים יש חזרות של מוטיבים, דבר היוצר שעמום. אך עם זאת, הכותבים בלהקה יודעים איפה ואיך ליצור עניין על מנת לשבור את אותם מבנים חוזרים ונשנים. זהו אלבום מומלץ למטאליסט הנונקונפורמיסט שיודע מה הוא רוצה ולא מפחד להאזין ללהקות שלא בהכרח הולכות בתלם.