1. 30/30-150
  2. Come What(ever) May
  3. Hell & Consequences
  4. Sillyworld
  5. Made Of Scars
  6. Reborn
  7. Your God
  8. Through Glass
  9. Socio
  10. 1st Person
  11. Cardiff
  12. Zzyzx Rd

Stone Sour היא באמת להקה מצויינת , הם משלבים באלגנטיות גראנג' עם מטאל , שירים אנרגטיים ביותר לצד בלדות שקטות ומרגשות , ואלבום בכורה מרשים ביותר. למרות כל אלו , הלהקה הזו עומדת ואולי תמיד תעמוד בצד העובדה ששניים מחבריה , כשהם לא מנגנים בStone Sour , עוטים על עצמם מסכות , ומובילים את אחת מלהקות המטאל הגדולות בשנים האחרונות , Slipknot .

הסיפור של Stone Sour התחיל עוד הרבה לפני סליפנוט. הלהקה עבדה קשה , אך לא הצליחה להגיע למעמד של חוזה בחברת תקליטים. כשסליפנוט פנו לקורי טיילור להיות הזמר , הוא הביא איתו את ג'יימס רוט הגיטריסט ו Stone Sour התפרקו. אחרי האלבום השני של סליפנוט Iowa , הקשר בין קורי לגיטריסט השני ,Josh Rand והבאסיסט , Sawn Economaki חודש וStone sour הקליטו את אלבומם הראשון. למרות שהאלבום היה יחסית כבד , השיר שזכור ממנו ביותר הוא דווקא השיר השקט ביותר בדיסק, Bother , שיצא גם בפסקול של ספיידרמן .

אחרי ארבע שנים יוצא Come What (Ever) May אלבומם השני. גם הדיסק הזה ממשיך את כיוון הפוסט –גראנג' , מאוד חד וכבד. הסינגל הראשון שיצא ממנו 30/30-150 מאוד מייצג , כבר בריף הראשון שומעים שזה Stone Sour , הנגינה הזהו כל כך יחודית להרכב הזה. ההשפעות בולטות , בסאונד הבלוזי , מטאליקה / Alice In Chains , וכמובן הטקסטים החריפים של טיילור. גם שיר הנושא Come What (Ever) May , הוא דוגמא אפילו יותר טובה להשפעות שציינתי. וזה מבלי לגרוע מאיכות השיר , הקולות , ההרמוניות והריפים החזקים , כולם מתחברים לשיר בועט ואגרסיבי , למרות שהוא נשמע מיושן , סולו הגיטרה בא בדיוק במקום. אין ספק שStone Sour הגיעו בשלים ומוכנים ביותר להקלטות הדיסק הזה.

למי שמחפש את הנגיעות של סליפנוט , אפשר למצוא כאלו בשיר השלישי , Hell & Consequences , בו ריף הגיטרה והדאבל באס של התופים חופרים כבר בתחילתו , אבל זו השירה המוכרת של קורי טיילור , שהופכת את הבתים להשמע כמו סליפנוט. וכמו תמיד , כמגיע הפזמון הכל מתהפך , וזה הופך לפזמון Stone Sour אופייני , מלודי , מצויין. Sillyworld , הוא הראשון מבין שלושת הבלדות שבדיסק , ואני חייב לציין שזה סאונד האקוסטית היפה ביותר ששמעתי בחיי. המלודיה , ומהלך האקורדים מזכיר לי את בלקפילד , או משהו בסגנון סטיוון וילסון. הפזמון , על אף הדיסטורשנים שבו , מושך יותר לכיוון של Nickelback , אבל ה C-part הוא לגמרי השיא של השיר . גם כאן , סולו גיטרה עם אפקט Wha Wha , קצת מיושן אבל עושה את העבודה.

הבלדה השנייה בדיסק , Through Glass , היא ללא ספק הדרך הכי טובה של Stone Sour להכנס לגלגל"צ , ובאמת , זה נשמע כאילו כיוונו את ההפקה כדי להגיע לכל בית באמריקה , אבל , אין מה לעשות , זה פשוט השיר הי טוב בדיסק. המולדיה העצובה , וההגשה המדהימה של טיילור פשוט סוחפים אותך לתוך השיר. "No One Ever Told You That forevr Feels Like Home" נשמע ממש משכנע, ולמרות שבא לי להיות ציני , אני פשוט לא יכול. בכניסה של התופים אני כבר מחובר. איזה שיר גדול. שיר מספר תשע , Socio , נפתח בגרוב באס תופים מרקיד , ובליין גיטרה ממש מגניב , ושוב , הפזמון שמרים את השיר למעלה , ביחד עם השירה והסולו שיורד ל Half Time . השיר בנוי ממש טוב ונכון ומצליח גם כן לסחוף.

Zzyzx Rd. השיר האחרון , הוא גם הבלדה השלישית . המילים כתובות מחוויותיו של אדם שנמצא בסיבובי הופעות במשך זמן רב , ומרגיש שהוא לא יכול להמשיך בצורת החיים הזו. ולמרות שאומרים לו שהוא עושה היסטוריה והוא חי את החיים שכולם חולמים עליהם , פשוט אין לו כוח לזה. הבעיה בשיר היא העיבוד שלו , שנשמע יותר מידי כמו שיר של אלטון ג'ון , ופחות מידי רוק אמריקאי. הליווי של הפסנתר , וההגשה המתבכיינת , לא מכבדים את הטקסט ומושכים ממנו את תשומת הלב.

למרות זאת, אל תתנו לזה להטעות אתכם. Stone Sour הוציאו דיסק מדהים , 12 קטעים באמת מעולים , ו49 דקות של הנאה . ההפקה והסאונד , הנגינה והמילים , ובעיקר השירים המשובחים שבו יוצרים דיסק מצויין , שאני מקווה שיהפוך את Stone Sour ללהקה בזכות עצמה.