Stratovarius – Stratovarius
- Maniac Dance
- Fight
- Just Carry On
- Back To Madness
- Gypsy In Me
- Götterdämmerung (Zenith of Power)
- The Land of Ice and Snow
- Leave The Tribe
- United
אני לא חושב שהיו יותר מידי אנשים שהאמינו ש-Stratovarius הולכים להוציא עוד אלבום מתי שהוא, אני גם לא די בטוח שמהמעטים שכן האמינו שזה יקרה, היו הרבה שחשבו שהולך לצאת אלבום טוב, כל ההבטחות של טימו טולקי לזמרת וכיוון חדש ומרתק נראו כמו הספד רשמי ללהקה.
אז עבר קצת זמן, ובאופן מוזר, הדבר ההפוך קרה, הלהקה מוציאה אלבום חדש, בהרכב המקורי של הלהקה, בלי שום סולנית בשם מיס בלאט או אך שלא קראו לה, אלא טימו קוטיפלטו הידוע בשירה ואותה חבורה של אנשים כישרוניים לידו. אבל כל זה עדיין לא אומר שזה אלבום רגיל של הלהקה.
מספיק לשמוע את השיר הראשון "Maniac Dance", שהוא גם הסינגל הראשון מאלבום, כדי להבין שהלהקה עושה פה משהו אחר, קודם כל זה מתבטא בסאונד הרבה פחות רך ומלוטש ממה שהיה לה בעבר. לסאונד הזה יש ביצים, הוא בועט, וגם השיר הוא שיר לא אופייני, לא פאוור מלודי אפוף קלידים אלא הארד רוק כבד, מקצב מדבק, ניכר כי הטקסט מתייחס למסע הטירוף של טולקי מהתקופה האחרונה וזה כבר הופך את האלבום ליותר מעניין.
"Fight" הוא כבר שיר יותר אופייני של הלהקה, פאוור מלודי ומהיר, אבל בלי לוותר על הקצה המודרני שבלט בשיר הראשון, שוב, יש כאן רמה של שנינות שגבוהה בהרבה ממה שהלהקה עשתה בשני אלבומי ה-Elements, האחרונים שלה שיצאו לפני ההתפרקות. השילוב של היכולת הטכנית המרשימה של הנגנים וטולקי בראשם בולטת כרגיל, אבל גם לא דוחקת הצידה את המוזיקה כפי שקרה ללהקה לא מעט פעמים בעבר.
השיר "Back To The Madness" מבהיר לנו שטולקי לא נרפא לחלוטין. השיר, שמתפתח ממעין בלדה דכאונית למסע של אגרסיות ונגינה ווירטואוזית מסתיים בנאום של אדם שללא ספק צריך להתקיים עם ארגז פרוזאק ביום, אחרי ששמעתי את נאום הסיום על כך שהמוות הוא משהו שצריך לאחל לו אני יכול רק לנחש שטולקי עדיין סובל ממחלת הנפש שהובילה לכל התהפוכות של השנים האחרונות בלהקה…
Stratovarius שבה לפאוור עם נטיות הארד רוק בשירים כמו "Gotterdammerung", שאם תצליחו לבטא אותו תזכו בכותנת כפייה חינם, אבל מאבדת קצת מהחיוניות של תחילת האלבום. מה שכן, קטע כמו "The Land Of Ice And Snow" צובר מחדש את האנרגיה ומזכיר לנו שבכל זאת מדובר באחת מלהקות הפאוור המטאל הגדולות שידע העולם.
אני לא יודע מה צופה העתיד לטימו וללהקתו, אולי בשנה הבאה הוא יחליט על הקמת תזמורת חתונות מזרחית ויודע שריקי גל היא הזמרת החדשה שלו, אבל בינתיים, אני מקווה שהם ימשיכו להוציא עוד אלבומים כמו זה.