Summoning – Oath Bound

אחח… Summoning, כמה חיכיתי למשהו מזוג האוסטרים הגאונים האלה. 5 שנים, 5 שנים ארוכות שהם כבר טוענים כל כמה זמן שהאלבום שלהם נמצא עדיין בשלבי הכנה וכל פעם במשך חמשת השנים האלה הוא נדחה מחדש. נראה לי שהם נהנו למשוך את המעריצים (ואני ביניהם) כמו איזה מסטיק לעוס. סתם, חדל מירמור. הנה יצא Oath Bound ומהפעם הראשונה ששמעתי את הדבר הזה מרוח לי על הפנים חיוך דבילי מאוזן לאוזן, זאת אומרת כשאני לא מניף את הידיים שלי באוויר לפי קצב הטאמ-טמים ומדמיין בראשי שאני שוחט אורקים על ימין ועל שמאל.

אהה, כן. כבר מהשיר הראשון ניתן לשמוע את מה שרבים מהמצפים לאלבום חזו, Oath Bound ממשיך בגאווה את הקו של Let Mortal Heroes Sing Your Fame ו\או Stronghold, שזה לדעתי לפחות, מעולה. החל מהשיר הראשון, "Bauglir" ועד השיר האחרון שנקרא "Land Of The Dead" (שאורך כמעט 13 דקות, דרך אגב) כל דקה מהאלבום הזה היא דקת מיטב הבלאק הכי אווירתי ואפי שניתן לקבל מ-Summoning האוסטרים, שירים מלאי עוצמה וארוכים יחסית, עמוסים במקצועיות שהספקנו להכיר כבר מהאלבומים הקודמים שלהם.

"Bauglir" הוא פתיח טיפוסי שכבר הספקנו להכיר מחומר קודם של ההרכב, הרבה נגינת חליל ותיפוף ברקע עם משפטי פנטזיה שונים שנאמרים ברקע. זה יותר מסתם פתיח, האמת, ואם היו מאריכים אותו, הוא היה הופך תוך רגע לאחד השירים הכי טובים באלבום הזה. משם ממשיכים עם "Across The Streaming Tide" שנשמע פשוט כאילו שכחו לשים אותו ב-"Let Mortal…". בשיר הזה שמים לב היטב לחיזוק שנתנו לתפקיד הגיטרות, שמשתלבות מעולה עם סימפוניה שלמה של קלידים, תופים ושירתו המוכרת והאהובה של Silenius.

השיר השלישי, "Mirdautas Vras" הוא שיר מיוחד – המילים שלו לא מורכבות מאנגלית, לא מגרמנית ולא שום דבר מוכר. פירוש שם השיר הוא "יום טוב להרוג" באורקית. ואכן, כל מילה בשיר הזה מקורה בשפה המדוברת של ארץ מורדור. הכנות למלחמה, אורקים מתלהבים, צרחות של Nazgul במעופו, מי שבא ברוך הבא. כמו שאמרתי קודם, השימוש בגיטרות באלבום הזה הוא דיי גדול ביחס לקודמים, וזה שינוי לטובה, מרגישים את זה גם ב-"Might And Glory" וב-"Beleriand", שם הגיטרות תופסות מקום חשוב בין המוזיקה הטיפוסית של Summoning, בעיקר בתחילת השירים.

בכלל, בשיר "Might And Glory" יש קטע נחמד מאוד שאהבתי שחזר על עצמו מספר פעמים בשיר, והוא המלודיה של הקלידים עם קולות העורבים ברקע, לקח לי שנייה להתרגל לזה שהם חזרו על אותה מלודיה מספר פעמים לא מבוטל. הגענו ל-"Northward" והוא נשמע מתאים כל כך לאווירת 'שר הטבעות' והמאבק להשמדת הטבעת, שהוא נשמע כאילו Howard Shore הלחין אותו בשביל הסרטים, רק הרבה יותר טוב מזה. השיא של השיר הוא בהחלט כאשר המוזיקה נפסקת כמעט לגמרי ורק כמה קלידים ולחישות ממשיכות אותו, ואז במכה אחת השיר ממשיך.

כשמאזינים לאלבום לעומק לא ממש שמים לב לזמן שעובר דיי מהר וכבר הגענו לסוף האלבום. לפני שהאלבום יצא, יצא סמפל זמין להורדה, חלק מזערי מהשיר "Land Of The Dead", ואני מוכרח לומר שכששמעתי אותו התאכזבתי. הוא בכלל לא נשמע לא כמו Summoning שאני אוהב וגם לא שום דבר שאהבתי. השיר המלא מאוד שונה וכשההתחלה מתחברת עם שאר השיר מתגלה אחד השירים הטובים באלבום, למרות היותו שיר פחות או יותר טיפוסי שלהם – המתים שרק מחכים לגאולה שלהם, עומדים ומחכים במקום שכף רגלו של אדם לא דרכה. אולי אני מעט משוחד מכיוון ש-Summoning זה אחד ההרכבים שאני הכי אוהב, אבל נו, אין לי טיפת ספק שמי שאוהב את זה ויודע מה הוא הולך לקבל, ממש (אבל ממש) לא הולך להתאכזב.