1. Ætelred
  2. Lokkevisen
  3. Havfruens Kvæd
  4. Højen På Glødende Pæle
  5. På Odden Af Hans Hedenske Sværd
  6. Laster Og Tarv
  7. Den Svarte Sot
  8. Kromandens Datter
  9. Grendel
  10. Jagten
  11. Lindisfarne
  12. I Salens Varme Glød

Svartsot היא להקה צעירה מדנמרק שנוסדה בשנת 2005 והחליטה שבא לה לנגן פולק מטאל. אחרי זוג דמואים ממוצעים, יצא האלבום Ravennes Saga לפני שנתיים, וכמו ההוצאות שהקדימו את שחרורו, גם הוא היה ממוצע, עם מעט תיבול סירחון נוסף מלמעלה. עם זאת, מאז נעשו מספר שינויים בלהקה. בסוף 2008, אחרי סיבוב הופעות מוצלח עם Hollenthon ו-Tyr (וגם Alestorm אבל אנחנו לא אוהבים אותם), הוחלף כ-%90 ההרכב – הסולן, המתופף, הבסיסט, אחד הגיטריסטים – וגם צורף עוד בחור האחראי על סקשן הכלים העממיים. בעזרת הבחור היחידי שנשאר בהרכב, נכתב חומר חדש שהוא הרבה יותר מעניין ופחות מתפשר מהקודם ונחתם חוזה עם Napalm Records, הידועים בחיבתם להרכבים ייחודיים.

האלבום נפתח בשיר "Æthelred", שכבר בתחילתו הוא הרים את גבותיי, מהסיבה הפשוטה שהנה מתחיל אלבום פולק מטאל שנשמע כמו שצריך בלי להתפלסף ולהישמע פלצני. הוא מתחיל בפריטה אקוסטית קצרצרה ומיד נכנס אל תוך הקצב הבינוני. Svartsot מצליחים לשלב את הפזמון הקליט של השיר יחד עם עבודת החלילים עליה אחראי Hans, שבתורו מחליף בנתיים את Stewart Lewis, שלקח הפסקה מהלהקה כדי לטפל במשפחתו.

הסולן החדש, Thor Bager, נראה כהחלטה נכונה לגייס, במיוחד אם משווים אותו ל-Claus שנתן את קולו באלבומם הקודם של הלהקה והיה אחת הסיבות לשיעמום שהרגשתי. הגרגורים של Bager נמוכים במרבית הזמן, משהו שלא שומעים הרבה בלהקות פולק מטאל, וזה מתאים כמו כפפה אל הלהקה הזו, כפי שניתן לשמוע בשיר "Lokkevisen". בנוסף, שבירת הקצב באמצע השיר ע"י הבודרן [Bodhran, כלי פריטה ישן מאיזור מערב אירופה] מהווה מעבר מעולה לחלקו השני של השיר, וזה אלמנט שההרכב מרבה להשתמש בו.

"Højen På Glødende Pæle" מתחיל בריף גיטרות כבד שנמשך אל תוך מקצבי חלילים, בודרן, ושאר הכלים, כשצעקות ה-"היי!" מקבלות תפנית קצת אחרת. למרות שילוב הפולק באחוזים גדולים למדי, הלהקה מצליחה לשמור על אופי השיר ככבד. Hans האחראי על הכלים הקלילים יותר, החלילים והמשרוקיות, המנדולינות והאקרדיונים, נותן דוגמא מעולה לשיתוף פעולה שגורם לכך שיהיו מספר שכבות של כלי פולק אחת על גבי השניה, מבלי להיבלע על-ידי כלים מטאליים, או מצד שני לבלוע את הכלים המטאליים. הנ"ל לא היה מתאפשר ללא כסף שהיה מוזרם לאולפן הפקות ומיקסינג איכותי, לכן הלהקה מצאה את עצמה מקליטה את האלבום באולפני LSD בעיר ליבק שבגרמניה מבית Lasse Lammert שהפיק בין השאר את Alestorm (אבל אנחנו לא אוהבים אותם), Inner Sanctum, Dead Remains ועוד. ההשפעות המרכזיות שאני יכול לשים את אצבעי השמנה עליהן, מלבד שורשי (בעיקר) דת' מטאל כאלה ואחרים, מגיעות מלהקות כמו Åsmegin, חבריהם לז'אנר מנורבגיה, כשגם Amon Amarth מורגשים באוזן.

אלמנט שהלהקה מאוד נהנית להשתמש בו, הוא "עקוב אחריי". ריף גיטרה מתחיל, ומיד אחריו באותו מקצב, נכנס כלי פולק כזה או אחר שמסוגל להדביק אותו בקצב ובמבנה (לכן, יהיה זה בעיקר החליל), כמו שניתן לשמוע בשיר השישי שהגענו אליו זה מכבר. ההקפצות אה-לה "הומפה" תוצרת פינלנד חייבות להגיע מתישהו באלבום כזה, ואכן הן מגיעות ב-"Kromandens Datter" באופן הכי פחות בנאלי שהלהקה יוצרת. הייתי סקפטי, ציפיתי לנורא מכל, ולאחר אלבום הבכורה המשעמם אמרתי לעצמי שהלהקה לא תוציא שום דבר שבאמת יהיה שווה שמיעה, והיא תזרק לסלסלה ביחד עם עוד להקות ממוצענות מינוס… כיף לומר שטעיתי, ול-Svartsot יצא אלבום פולק מטאל נהדר. אז אם אתם מאלה שמרימים חרבות באוויר, צועקים דברים לא מובנים בשפות לא מובנות, או סתם אוהבים לפזז לצלילי חליל וכל מה שיוצא בזה, אתם צריכים לשמוע את Mulmets Viser. לא תתאכזבו.