1. Sleipnir
  2. Getdrunken Das Bier
  3. Nebelkampfe
  4. Wundenschmiede
  5. Taunusheim
  6. Followed By The Mighty Raven
  7. Die Reise Zum Aar

אם הייתי מקבל אגורה בכל פעם שהיו אומרים לי "תגיד, לא נמאס לך כבר מכול הויקינגים האלה שלך? חלאס, תשמע מטאל נורמאלי!", הייתי היום הומלס. כי האמת הבנאדם היחיד שאומר לי את זה מדי פעם, הוא רק אני. המחשבה הזו עולה לי למוח פעם בכמה חודשים טובים, עד שצץ איזה אלבום שבועט את אותה מחשבה היישר לאחורי המוח, שם היא נקברת בין כל הג'וקים. אחת מאותן להקות היא Taunusheim – להקה שמגיעה מארץ הסטיות הבלתי מוסברות, הלא היא גרמניה. הם לא שם מוכר, אבל המוזיקה שהם עושים היא אחלה.

הקטע הפותח את האלבום הזה הוא "Sleipnir", שנפתח בתקיעת קרן אימתנית וקולות דהירת סוסים (Sleipnir הוא שמו של הסוס בעל שמונת הרגליים ששייך לאל אודין) ואחריה מטיחים בפנינו צרחה נמוכה ואיכותית. אחריו יש את "Getdrunken Das Bier" שרק שמו כבר גרם לי לגחך. אני מניח שזה לא שיר רציני מדי, ושמו מעיד על כך. הקצב בשיר בנוי בצורה כזו שהוא לא משעמם את המאזין, אבל ברובו הוא איטי יחסית לשאר האלבום. חברי הלהקה יושבים בצורה טובה על החומר שהם מנגנים והם משלבים בצורה טובה מאוד את הבלאק מטאל מצד אחד, ומצד שני כלים כמו קלידים, חליל, ושירה נשית, כמו בשיר השלישי שנושא את שם האלבום. לאורך כל האלבום ישנה אווירה משונה מעט, שנעה בין רצון עז לדפוק את הראש ובין מידת הומור כלשהי.

הלהקה שוברת מדי פעם את הסיגנון ומכניסה באמצע כל מיני בלאסט-ביטס כדי לזרז קצת את המוזיקה. אני גם חייב לציין לטובה את הסולן. למרות שהוא לא עושה משהו שסולנים של להקות אחרות לא עושים, יש משהו מיוחד בקול שלו. אחד השירים הטובים באלבום הוא "Wundenschmeide", שמשלב ממש טוב בין המהירות של הלהקה והאווירה של הקלידים. בנוסף, במקום מסויים לקראת סוף השיר ישנן הפסקות במוזיקה שהשקט בהן מופרע ע"י מן גרעפס אשכנזי (ויסלחו לי האשכנזים, למרות שאני חצי בעצמי) שנעשה באותו סגנון שירה.

שאר השירים באלבום הם שירים חזקים ומהירים אבל לא חוזרים על עצמם יותר מדי, כאשר בשיר "Taunusheim" יש בהתחלה מספר משפטים שהסולן אומר באנגלית עם מבטא מעצבן. ולאחר מכן השיר ממשיך עם אותו סגנון ממקודם עם כמות לא מבוטלת של נעימות חליל. בקטעים מסוימים בשירים המוזיקה הזכירה לי אפילו קצת את החומר של Borknagar מתקופת האלבום הראשון שלהם. האלבום ממשיך חזק עם "Followed By The Mighty Raven" ונסגר עם "Die Reise Zum Aar" שהוא שיר שקט בהרבה ביחס לשירים האחרים באלבום.

לסיכום, האלבום הזה הוא 7 שירים של איכות, שאמנם הייתה יכולה להיות טובה יותר ממספר בחינות, אבל "Nebelkampfe" הוא אחלה של בעיטת פתיחה. אני בהחלט ממליץ לכל חובב ויקינג ו\או בלאק מטאל לנסות את הלהקה הזו.