The Split Program II – Caliban Vs. Heaven Shall Burn
- Unleash Enlightment
- No One Will Shed A Tear
- Nyfaedd Von
- If This Is A Man
- Downfall Of Christ
- Destroy Fascism
- Revenge, The
- Arena Of Concealment
- One Day
- A Summer Dream
- One More Lie
בשנת 2000 החליטה חברת התקליטים Lifeforce Records להוציא דיסק מיוחד שיציג את להקות המטאלקור הכבדות ביותר בגרמניה, Heave Shall Burn ו-Caliban, חברות משכבר הימים, התנדבו למשימה. הפרוייקט נקרא "The Split Program" ויצא לדרך. השידוך התברר כמוצלח מאוד, שתי הלהקות צברו תאוצה רבה במשך השנים והתפרסמו בזכות שבירת החומות בין המטאל להארדקור. היום, כששתי הלהקות כבר נחשבות "ותיקות" בתחום המטאלקור האירופאי החליטה חברת התקליטים לשחזר את ההצלחה ולהוציא מהדורה שניה של הפרוייקט המצליח. שתי הלהקות תרמו לאלבום שירים חדשים ובלעדיים.
Heaven Shall Burn
הלהקה הגרמנית הבלתי מתפשרת יצרה תת ז'אנר משל עצמה. יש הטוענים שהיא משלבת את האלמנטים הטובים הנמצאים בלהקות כמו At the Gates, Earth Crisis ו-Bolt Thrower. לאחר שהוציאו את ה-EP שנקרא "In Battle" ועוד אלבום בשיתוף פעולה עם להקת Fall of Serenity הם קיבלו חוזה והוציאו לעולם את אלבומם הראשון "Asunder" שיצא בשנת 2000. שנתיים אחרי הם הציאו את אלבומם השני "Whatever It May Takes" שהציג בצורה חד משמעית את התגרות הלהקה בהגדרות המוזיקליות, מבקרי המוזיקה נלחמו עם השאלה "האם הם עושים מטאל חדש או הארדקור כבד?" בזכות הצלחת האלבום, הלהקה קיבלה חוזה חדש בחברת התקליטים "Century Media" והוציאה ב-2004 את אלבומם "Antigone" שמשלב מטאלקור ודת' מטאל עם הצהרות פוליטיות חזקות.
Heaven Shall Burn פותחים את האלבום המשותף עם 6 שירים, אשר 4 מתוכם הם גרסאות כיסוי ללהקות הארדקור שונות. מבחינתי לא ממש ברור לי למה הלהקה הזאת כל כך מצליחה. מבחינת מוזיקה הם לא עושים משהו שאף אחד לא שמע לפני זה והסולן שלהם מאוד לא סגור על סגנון השירה שלו. לי זה נראה כי המאבק היחידי שמתנהל בין הדת' למטאלקור במוזיקה שלהם, הוא בין הסולן לעצמו. השירים עצמם מאוד לא מלודים ולא זורמים, יש קפיצות קצב שמפריעות לשמיעה רציפה של השיר והקול של הסולן פשוט מעצבן. לא נתקלתי בלהקה שדחתה אותי עד כדי כך כבר הרבה זמן. יש ללהקה הזאת פוטנציאל אבל הוא הולך לאיבוד בתוך הכאוס המוזיקלי. השיר הראשון בדיסק הוא הסביר מכולם.
Caliban
יחסית ללהקה שקיימת 7 שנים לקאליבן יש חתיכת הספק מוזיקלי. את דרכם הם התחילו ב-1998 עם EP שנושא את שמם ושנה אחרי זה הם כבר היו ההורים הגאים של האלבום השלם הראשון שלהם "A Small Boy And A Grey Heaven", שנתיים אחרי הם שיחררו לעולם את "Vent". ב-2003 הם כבר היו בעלי שם כש-"Shadow Hearts" יצא לשוק. ב-2004, רק שנה אחרי, קאליבן עברו למעצמת המטאלקור "RoadRunner Records" ושברו שיאי מכירות עם האלבום המדובר ביותר שלהם עד עכשיו "The Opposite From Within" (שמכיל בתוכו את הלהיט The Beloved And The Hatred). בהחלט אפשר להגיד שקאליבן Are here to stay.
בחלק שלהם באלבום יש 5 שירים, כאשר 3 מתוכם הם שירים חדשים לגמרי. השיר "Arena of Concealment" הוא הוצאה מחודשת וצעירה יותר לגרסא מתוך האלבום A Small Boy And A Grey Heaven והשיר "One Day" גם הוא אמנם חדש אבל קשור בתוכנו לשיר "One Of These Days" מהאלבום האחרון של הלהקה The Opposite From Within.
לקבל שירים חדשים של Caliban זה כמו לפתוח מתנה בערב חנוכה. פשוט כייף. "One Day" ו-"A Summer Dream" הם 2 השירים החזקים באלבום. אחד מהם יכול להיות בשקט הלהיט הבא שלהם. אם יש להקה אחת שמצאה את הנישה שלה בזרם המטאלקור בשנים האחרונות, זה ללא ספק קאליבן. זאת להקה מקורית, שידעה לשחק עם הקלפים שלה נכון ולהתפתח מוזיקלית בהתאם לרוח התקופה. הם מביאים מקוריות ושומרים על הזהות העצמית שלהם באוקיינוס של להקות טרנד, הלהקה מסרבת להתפשר על המקצועיות שלה והם לא מפסיקים לעבוד על מוזיקה חדשה. אני רק יכולה לקוות שהם לא ישרפו את עצמם מרוב עבודה.
לסיכום, הרעיון של לשלב שתי להקות שדומות בקונספט שלהם באלבום שמציג שירים חדשים ובלעדיים הוא רעיון מצויין, 2 הלהקות יכולות להרוויח קהל מעריצים חדש, גם מצד אנשים שלא מכירים את אף אחת מהלהקות וגם מצד מעריצים של להקה אחת שמגלים את מוזיקה של הלהקה האחרת. במקרה הזה ספציפית, לדעתי, שיתוף הפעולה לא ממש עבד. שתי הלהקות לא באמת דומות באופיין או באיכותן והדיסק היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היו משלבים את Caliban עם להקה אחרת יותר מבטיחה או טובה.