1. Changeling
  2. Eyes Of The Dead
  3. The Fiddler
  4. Watcher In The Deep
  5. Your Time Has Come
  6. Beauty Is The Beast
  7. Underworld
  8. Magic Elements
  9. Shine On
  10. Ace Of Spades

באמצע יום קיצי חם נפל עלי אלבום של להקת פאוור שבדית העונה לשם The Storyteller. כל מה שנותר לי לעשות זה רק לספר לכם איך היה… והיה טוב. את השיר הראשון באלבום, "Changeling", פותח בס ג'אזי משהו, שלאחר כמה שניות מקבל גיבוי דיסטורשן מטאלי לחלוטין. איך שהסולן פותח את הפה אני מבין שיש פה משהו לא רע בכלל – שילוב של נגינה טובה עם סולן ברמה גבוהה, כל המרכיבים הנחוצים למתכון של להקת הבי/פאוור טובה. המוזיקה כבדה ואיטית יחסית לפאוור טיפוסי, אבל הטנור של הסולן והמקהלה לא נותנים לנו לטעות. שילוב מעניין בהחלט בין שירת פאוור טיפוסית לכבדות של הבי, ואנחנו מקבלים שיר מעניין ויחסית יחודי.

השיר השני, "Eyes Of The Dead" כבר נפתח מהר יותר, והפעם גם הקלידים מורגשים, אבל שוב המוזיקה מבוססת הבי מטאל ישן וטוב, ובעצם אפשר להגיד שיש כאן איזושהי חזרה למקורות, שהרי הפאוור נולד מההבי מטאל. המקהלה נותנת אווירה נהדרת, ויש לנו עוד שיר מצוין. יש לחבר'ה האלה הרבה פוטנציאל, וחבל אם הם לא יפרצו רחוק. הסולואים מצוינים, והרמה הטכנית של הנגנים לא נופלת מהרמה הגבוהה של הסולן.

השיר השלישי באלבום לדעתי הוא שיר מצוין – "The Fiddler" נפתח בקטע גיטרה איטי, שאחריו דיסטורשן שטיפה מזכיר דת' טכני, יש כאן מכל העולמות. הסולן מתעלה על עצמו ומוסיף גוון דרמטי שהיה חסר לו בשני השירים הראשונים לקול. יש כאן גם שילוב של כלים קלאסיים, בהחלט לא להקה בנאלית ומשעממת. לדרמטיות של הסולן אפילו מצטרף טיפה חספוס. הסולואים גם הפעם מצוינים, ולא נופלים לבנאליות וירטואוזית. הרבה להקות לוקחות על עצמן את האתגר הזה, של לעשות משהו שלא מוצא עד תום. מעט מצליחות, כש-The Storyteller היא אחת מהן. שיר הנושא של האלבום מגיע בשיר השביעי, זהו עוד אחד משיאי האלבום המצוין הזה ועבודת הקלידים בולטת פה בהחלט. גם כאן כל אחד יודע את מקומו, ואין אוננות יתר על הקלידים, או סולואי גיטרה שמשתלטים על השיר וחטיבת הקצב מחזיקה נהדר את כל העושר המוזיקלי הזה.

השיר הבא קיבל את השם המאוד מפתיע "Magic Elements" ואני חושב שזה הדבר הבנאלי הראשון באמת שמצאתי באלבום וזה רק בשיר השמיני, איזה יופי. לסיום, האלבום הנהדר הזה נחתם בקאבר ל-"Ace Of Spades" הקלאסי של מוטורהד, ולמרות השאפתנות הגבוהה, התוצאה לא רעה בכלל, ואני מאמין ש-Motorhead בעצמם היו מתגאים. הם לא מאבדים מהמהירות של השיר, לא מהחספוס, ולא מהקסם שבו. אחד הקאברים הטובים ששמעתי לאחרונה – וגם האלבום.