1. Far At Helvete
  2. Jag Spar Fordav
  3. Farsotstider
  4. Host
  5. Sjalavrak
  6. Elddagjamning
  7. Baldersbalet
  8. Tiden Laker Intet

או, סוף סוף סקירה על להקה שיותר משניים וחצי אנשים בארץ מכירים. Thyrfing היא להקה שוודית דיי מוכרת שמנגנת ויקינג מטאל מיוחד משלה כבר משנת 1995, ומשם ועד היום הוציאה אלבומים זכורים לטובה כמו "Valdr Galga" או למשל "Vansinnesvisor" משנת 2002. אמנם Thyrfing היא לא להקה מושלמת, יש לה פה ושם נפילות במוזיקה, אבל מה כן? היא אחת הלהקות שמצליחות ליצור מצב מיוחד, מאוד אפי מצד אחד ומעט מלנכולי מצד שני. בנוסף, כאחת הלהקות שהכניסו אותי לסגנון הזה, הרגשתי מחויב לשמוע מה השוודים מציעים לנו שלוש שנים (כבר 4) לאחר צאת "Vansinnesvisor".

בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום הזה, הייתה על פני הבעה של "מה לעזאזל?", השירים עפו עליי כמו כאפה מצלצלת. כבר מהשיר הראשון ב-"Farsotstider" (זמני מגיפה) אנחנו מקבלים מנה הגונה של ניגוד בין האלבום החדש לבין, לדוגמא, מה שהתרגלנו אליו ב-"Urkraft" שיצא בשנת 2000. במקום שירים עמוסים בקלידים, השירים שינו צורה להרבה יותר כבדים ויותר מבוססים על עבודת גיטרות ופחות על אלמנטים אחרים. מה שמייחד את Thyrfing (ביחד עם עוד מס' להקות בתחום) היא העובדה שהם להקה שמסוגלת לדחוף את עצמה לכיוונים קצת שונים כל כמה זמן, בז'אנר שנחשב לאחד "סגור" יחסית. Thyrfing היא לא להקה שמפחדת לנסות דברים חדשים, להפך.

תפקיד הקלידים בלהקה נשמר, אבל הופחת בצורה משמעותית. במקום שהם ייקחו מקום מרכזי בשירים, הם נותרים יותר בשולי השירים, לא להיות בדרך של בניין השיר. אחרי ששלושת השירים הראשונים מתפרצים כשהשלישי מביניהם הוא בעל שם האלבום, מגיע "Host" שהוא בעל גוון הרבה יותר מדכא ואיטי והוא אולי השיר שהכי מושפע ממוזיקה חוץ-מטאלית ומפולק. קטעי גיטרה אקוסטית, שירת מקהלה, ועוד אלמנטים שונים בכדי לשמור על החומר מעניין.

האלבום הופק ע"י בחור בשם Henrik Edenhed, שם לא מוכר בעליל, לפחות לי. מתברר שהוא בכלל מרוויח את לחמו ע"י הפקת מוזיקה של הרכבים מהמיינסטרים, כמו למשל (תחזיקו חזק) להקת A-Teens, ופה ושם חובר לאיזו להקת מטאל. אך הסירו דאגה מליבכם (ותסגרו את הפה), לעובדה הזו אין טיפת השפעה על האלבום החדש של ידידינו השוודים, כמו שטרחתי לתאר קודם. עוד דבר שמייחד את האלבום הזה מאלבומי הלהקה הקודמים היא העובדה שהוא כולו בשוודית, אמנם בהוצאות הקודמות היו פה ושם קטעים בשוודית, אבל פה כל מילה בשירים היא בשוודית.

לאלבום בכלליות יש הרגשה הרבה יותר אפלה, אך עם זאת, אגרסיבי ומוחץ כול התנגדות מתחילתו ועד סופו, וחוץ מבמוזיקה אפשר להבחין בכך גם בעטיפת האלבום, שלא משתמשת ביותר מדי צבעים. אם הייתי שומע אותו עוד לפני שסיכמתי את שנת 2005, אתם יכולים להיות בטוחים שהיה לו מקום שמור שם.