Time Requiem – Time requiem

כנראה שאין חדש בממלכת הפאוור מטאל הניאו קלאסי , הפופולארי מאד בשבדיה. ריצ'רד אנדרסון, קלידנה ומייסדה של Majestic ו- Adagio, הקים פרויקט חדש עם נגני להקתו Majestic הנקרא TIME REQUIEM. אנדרסון שייך לחבורה של קלידנים המושפעים ממוסיקה קלאסית ביניהם גם Vitalij Kuprij, Jens Johansson (השפעתו הגדולה של אנדרסון).
אנדרסון הנחשב לקלידן טכני מאד , קיבל הצעה להצטרף להרכבו של Yngwie Malmsteen, אך עקב הקלטות האלבום של TIME REQUIEM שהתארכו, הוא נאלץ לוותר על ההצעה המפתה. השפעותיו העיקריות של אנדרסון הן: מוצרט,באך,ויואלדי, פגניני ולהקת Symphony X ו- Yngwie Malmsteen. אנדרסון כתב את כל האלבום, ואת כל התפקידים של שאר הנגנים וגם הפיק אותו.

ובכן לאלבום עצמו, לא יכולתי להרשות לעצמי לפספס שמיעה של האלבום כאחד שעוקב אחרי עבודתו המוסיקלית של אנדרסון.
לצערי הרב , ממש לא הורשמתי ואף התאכזבתי מהאלבום הזה למרות כל הביקורות הטובות שקראתי במקומות אחרים.
אנדרסון שגה לפחות בדבר אחד חשוב, והיא לקיחתו של הזמר Apollo , שהיה זמרה של Majestic. אפולו הוא זמר מטאל בינוני פלוס וזהו החסרון העיקרי באלבום כאשר משווים לעומת זמרים כמו Russel Allen (Symphony X) , David Readman (Adagio), וזמרי אינגווי השונים (Marc Boals,Jeff Scot Soto,John Lynn Turner).
אנדרסון לא מחדש שום דבר במוסיקה שלו, הוריאציות הן קלאסיות לחלוטין, הארפג'יו בקלידים שגרתי והמלודיות נשמעות ממוחזרות , ומייד ההסברים.

אנדרסון הודה בראיון שנערך עימו, שהוא לא ממש מקשיב למוזיקה כיום, אלא מתעסק בעיקר בכתיבת המוסיקה שלו – הבעיה לדעתי היא שהמוסיקה שלו היא פשוט העתקה מלאה של סימפוני איקס ואינגווי. בכל שיר באלבום שומעים העתקות של ריפים ומלודיות מלאות משירי הלהקות שצויינו לעיל. ניקח לדוגמא את השיר Watching The Tower Of Skies – תפקיד השירה שם הוא בדיוק כמו בשיר של Symphony X – The Bird Serpent War, העתקה ברורה.
העתקה מדהימה נוספת היא בקטע האינסטרומנטלי Interplay Of Matters – זהו קטע שהועתק משיר של Dream Theater-Ytsejam, מומלץ להקשיב לריף בשיר המקורי של דרים בתזמון של 3:49 – זהו שוד לאור היום.
הריף בבית של השיר Milagros Charm מועתק ברובו מ- Yngwee Malmsteen – Liar, וגם הסולואים של הקלידים פשוט אותו דבר כמו של מייקל פינלה (Symphony X).
חשבתם שסיימנו עם ההעתקות? ובכן לא, עכשיו הגיע תור השיר Visions Of New Dawn- הפתיחה נשמעת יותר מדי כמו Learning To Live ו- Wait For Sleep. סה"כ בכל אחד משירי האלבום ניתן לשמוע העתקה (ואני מדגיש את המילה העתקה ולא השפעה) וחוסר מקוריות.
אני מתנצל על היסודיות שלי בניתוח השירים – העובדה שאני רושם זאת היא בגלל שזה די מעצבן לשמוע אלבום חדש, ולא ליהנות בגלל שהאוזן שומעת העתקות שלמות מאומנים אחרים.
לסיכום, רמת הנגנים באמת גבוהה וניתן לשמוע זאת בכל השירים,חבל מאד על חוסר המקוריות בשירים.
בכל מקרה, מי שאוהב פאוור ניאו-קלאסי זה דיסק בהחלט בשבילו.