Tsjuder – Legion Helvete

Tsjuder היא להקת טרו בלאק מטאל נורווגית. לטוב ולרע, הם לקחו את המוטו שלהם "ללא סינתיסייזרים, ללא שירה נשית, ללא פשרות" קדימה, ויחד עם גישת הבלאק מטאל שלהם יצרו 4 מהדוגמאות הכי "לפי הספר" של בלאק מטאל שנשמעו בשנים האחרונות. השילוב המנצח של הצרחות המעונות של Jan-Erik “Nag” Romøren’s ישר לפנים, המקצועיות הטכנית של המתופף בעל השם האירוני ביותר בעולם Christian ‘AntiChristian” Svendsen והגיטריסט and guitarist Halvor“ Draugluin” Storrøsten לבטח תזכה כמעט בכל לבבות הבלאקרים. אך יש גם את החולשה הגדולה של Tsjuder, הם לא משנים הרבה. אף על פי כן, זו תלונה מינורית, שכן Tsjuder הקפידה להשתפר במה שהיא עושה. אך לאחר שרבים הגדירו את “Desert Northern Hell” (מדבר בנורווגיה?) בתור ה"מגנום אופוס" של הלהקה, האם תצליח Tsjuder להתעלות על עצמה פעם נוספת?

ובכן, התשובה היא כן ולא. כבר בשיר הראשון, The Deamon Throne, ברור למאזין לאיזה נסיעה הצטרף. הסולן Nag ושאר חברי הלהקה לא מבזבזים זמן וישר מביאים אותך אל ממלכת אולד-סקול שחורה משחור. השיר הבא, Fra En Råtten Kiste (בתרגום חופשי: מתוך ארון קבורה רקוב) ממשיך באותו קו, על אף שהטמפו יורד מעט, וכולל שפע של ריפים שמצחינים מרשע ותחושה שמזכירה סמי-מלודיה של נשימה פתאומית. לאחר מכן מנוגנים השירים Dauðir* ו- Vold Sherskeren (בתרגום חופשי: שליט אלים), שניהם שירים מאוד קלאסיים של Tsjuder. מוזיקה מהירה שלא מניחה לשומע, שמסוגלת להעיר את אלו שמתו לאחרונה. הטענה היחידה שלי נגדם היא שעל אף שהם כיפים, הם לא ייחודיים במיוחד.

אך בלי להתעכב יותר מדי, Tsjuder מנחיתה עלינו את ההפתעה של האלבום, Slakt (בתרגום חופשי: טבח). בעיניי, השיר הזה עומד בנפרד משאר האלבום, תערובת בלתי נשכחת של בלאק מטאל ומה שמזכיר מעט פאנק (ב-p). מכאן והלאה, האלבום משתפר. Black Shadows of Hell היא דוגמה מופלאה נוספת למהומה בג'ונגל, עם המון ריפים נהדרים ואווירה מרושעת לחלוטין כפי שיאה לבלאק מטאל. שיר שתוכלו לשרוף איתו את הכנסייה המקומית שלכם, בסטייל! Blod Og Aske (בתרגום חופשי: דם ואפר) ממשיך להגביר את המהירות פעם נוספת, אך הפעם זה לא מרגיש עייף כמו ב- Dauðir ו- Vold Sherskeren, השיר הזה בעל אישיות (עמומה ככל שתהיה). נדמה שחציו השני של האלבום כולל יותר שירים שישמרו על חלקם בסט-ליסט של Tsjuder בשנים הבאות מאשר שירים שיתרסקו לאחר שחברי הלהקה יסיימו לקדם את Legion Helvete. השיר האחרון, אחרון חביב בשבילי, הוא Vårt Helvete (בתרגום חופשי: הגיהנום שלנו). נדמה שכיום לכל אלבום יש שיר סיום אפי, באורך שנע בין 7 ל-10 דקות, ובו הם משתמשים בכל פאקינג טריק בספר. חלק מהלהקות עומדות בזה בחינניות, חלקן, פחות מאחרות. Tsjuder, למרבה הצער, שייכת לסוג הלהקות השני. כאשר האזנתי לשיר, נתקפתי לעתים תכופות מדי תחושה מוזרה שחברי הלהקה הדביקו שני שירים יחד, שירים שהיו יכולים להיות בסדר גמור אם היו מופרדים. אולי הם לא היו הופכים לשירים בלתי נשכחים, אך ללא ספק היו טובים יותר מהבלגאן הזה!

לסיכומו של דבר, Tsjuder היא פשוט אחת מהלהקות האלו שמסרבות להתפתח. אולי אין להן את כל הרוח והצלצולים, אך הם עושים את מה שהם עושים טוב. על אף ש- Legion Helvete לא טוב כמו האלבום Desert Northern Hell, הוא אלבום ראוי וכיפי לכל מאזיני האולד-סקול בלאק מטאל. רגעי השיא מצוינים, ויזכירו לכל אדם שמחבב בלאק מטאל מה משך אותו באלבום הויניל הראשון של Darkthrone או בפעם הראשונה ששמע את הציטוט “when it’s cold and when it’s dark…”, אך רגעי השפל מספיק חמורים כדי לפגוע באיכות האלבום, ולגרוע מחותמו. Legion Helvete הוא בסך הכול אלבום טוב, אבל לא אלבום נהדר.