Tyr – Land

Land הוא אלבומה הרביעי במספר של Tyr, החוגגת השנה עשור להיווסדה. האלבום מביא לנו שירי ויקינג בניחוח מטאלי ואותנטי והוא ממשיך את הקו המוזיקאלי, האפי והמלודי של ההרכב, כפי שניתן למצוא ביצירות שקדמו לו. אלו שכבר מכירים ועוקבים אחר ההרכב לא נכונה להם הפתעה והם יכולים בלב שלם לרכוש את האלבום או להימלט ממנו כל עוד נפשם בם. אלו שצליליו זרים לאוזניהם – רצוי שימשיכו לקרוא את הסקירה, כיוון שלא מדובר בעוד הרכב ויקינג סטנדרטי.

ההיכרות הראשונה שלי עם חבורת הויקינגים הזו החלה לפני מספר שנים, בעודי תר אחר פיסות מידע במרחב הקיברנטי בכל הנוגע לפסטיבלי ויקינגים באירופה. מדובר באותם פסטיבלים בהם אלו הלוקחים חלק יכולים לשכור שריון, מגנים, חרבות ולמצוא את עצמם באחת מסצנות הקרב המתרחשות על אדמת הפסטיבל, או סתם להתבונן מהצד. כך יצא שבמקרה נתקלתי בוידיאו-קליפ של ההרכב לשיר "Regin Smiður", הלקוח מאלבומו השני Eric The Red וצולם באחד מאותם הפסטיבלים.

למרות ש-Tyr נכנסת תחת המטריה של Viking/ Folk Metal, וכן נושאי השירים שלה סובבים את המיתולוגיה הנורדית וכל ההילולה הפאגאנית הכרוכה בכך, לא מדובר בהרכב ויקינג \ פולק כפי שהורגלנו לדמיין במוחנו. כאשר חושבים על הרכבים מהז'אנר הזה מיד עולות לדמיוננו מלודיות גיטרה וקלידים מקפצות, אשר מביאות אותנו לפצוח בצעד סקנדינבי ושירה מחוספסת אשר נשמעת כמו ברבורי טרולים שיכורים, עם להקות כמו Ensiferum, Finntroll, Korpiklaani ועוד…

בניגוד לאילו, Tyr היא בעלת קווי מתאר מוזיקאליים הייחודיים לה ושמבליטים אותה לטובה (או לרעה) משאר הרכבי הויקינג \ פולק מטאל. בבסיסה, היא בעלת מבנה מינימאלי של הרכב: סולן, גיטרות, בס ותופים. אין לה לא קלידים, לא אקורדיון, לא כינור ולא חמת חלילים. מבחינת המוזיקה עצמה: ההרכב נוטה יותר לכיוון ה-Heavy וה-Progressive ומעט מה-Doom מטאל. הגיטרות והתופים נותנים את הטון ואת המקצב ואלה הולכים בד בבד עם שירת "הקלין" של Heri Joensen אשר חציה באנגלית וחציה בשפה המקומית – פראונית (ויקינג מטאל נטול שירת בלאק מטאל – יש חיה כזו).

חלק ממנת הלחנים, המלודיות וכך גם נושאי השירים שאותם כותבים ומחברים חברי ההרכב נלקחים משירי-עם, מהמקום שממנו הם באים – Faroe Islands או "איי הכבשים" בתרגום קלוקל, השרויים להם בין הים הנורווגי לבין צפון האוקיינוס האטלנטי. הנה שיעור קטן בהיסטוריה – אל האיים הללו הגיעו מהגרים שברחו מנורבגיה במאה התשיעית, והאיים הללו ידעו בעברם הרבה שפיכות דמים כחלק ממלחמות השבטים הויקינגים. כיום מתגוררת באיים אוכלוסייה של כ-50 אלף תושבים המדברים פראונית – שפה הדומה לנורדית עתיקה.

אני חייב להודות כי משמיעות ראשונות היה לי קשה להתחבר לאלבום. קל היה לי לשכוח שעם Tyr צריך לעשות את השינוי הזה בראש בכל הנוגע לתפיסה של הרכבי ויקינג מטאל. אבל ככל ששמעתי יותר את Land, כך נכנסתי יותר להרמוניית מזמורי השירים הנשזרים יחדיו עם המוני הריפים האפיים והגשרים הבנויים ממיני-מלודיות קטנות הגודשים כל שיר ושיר.

למרות שהאלבום נשמע כאילו לקחו שיר אחד ארוך וחילקו אותו לרצועות, ישנם אלו הבולטים דווקא, ושמבחינתי הם ה-שירים שעושים את האלבום ו-"ראשונים מבין שווים", כמו "Brennivon", "Sinklars Vosa" ו-"Gutu Roma". נכון שהם כולם "מיד-פייס" עם התפרצויות פה ושם, אך מה ששבה אותי בהם היה בעיקר המלודיות והפזמון הקליט והשובב שבנוי על שירת רעים (מהסוג החברי), שנבדלו מהשירה הרגילה שבמהלך הבתים.

נראה כי ויקינג מטאל על מצע של הבי מטאל המשתכשך עם פרוגרסיב מזערי יכול להיות דבר לא רע ואף מהנה, Land הוא אולי לא הברקת השנה, אבל יש לו כמה מעלות טובות ושירים שנחמד לשמוע אותם. יהיו אילו שיצטרכו אשפוז בכפייה רק מעצם המחשבה על עוד אלבום של Tyr שלא זז מטר מבחינה מוזיקאלית ונשמע אותו דבר כמו האלבומים שקדמו לו, ויהיו אילו שדווקא ימצאו באלבום הזה חן מסוים, דבר שבינתיים מחזיק את חברי ההרכב הרחק מלעסוק בדייג לעומת שאר יושבי האיים.