Underoath – Define The Great Line
- In Regards To Myself
- A Moment Suspended in Time
- There Could Be Nothing After This
- Ever So Inviting
- Salmarnir
- Returning Empty Handed
- Casting Such A Thin Shadow
- Moving For The Sake Of Motion
- Writing On The Walls
- Everyone Looks So Good From Here
- To Whom It May Concern
אחד הדברים הטובים יותר שלהקת מטאלקור יכולה לעשות, מלבד לבחור את השם הכי מגניב בשוק, זה לבחור את Adam Dutkiewiez בתור מפיק. Dutkiewiez שמשמש גם כגיטריסט של מלכי המטאלקור Killswicth Engage הוא אחד המוחות החולים והכישרוניים יותר בתעשיית המטאל היום. לכן, צפיתי שהדיסק Define The Great Line החדש של Underoath הולך לתת בראש.
הלהקה שקמה בפלורידה ב-1998, כוללת גם קלידן, שזה די נדיר בלהקות מהסוג הזה, אבל אל חשש, מדובר פה בלהקהת מטאלקור עצבנית במיוחד. כבר מהרגע הראשון בפתיחה של הדיסק אפשר להבין שמדובר בחבורה של מטורפים שכנראה נעלו את עצמם במוסד סגור (אולפן הקלטות) ולא יצאו משם עד שהתרפייה הסתיימה (11 הקטעים של הדיסק)
איזו כמות של אנרגיות!
"This Is Not A Test, It's Not Too Late To Come Clean" צורח Dallas Taylor הסולן ועובר באלגנטיות מצרחות, לגרואלים, לשירה רגליה. הריפים של הגיטרות שוברים ומדלגים מנגינה רגילה ל-Half Time, הכל ישר בפנים והכל מתפוצץ. אין בזבוז זמן, אין הפסקות. הקטעים בשיר מתחלפים במהירות עוד לפני שאני מספיק להתרגל. מה שיפה כאן זה העדכניות של המוזיקה, ככה מטאל נשמע היום, הכל ממש חדשני.
כיוון המטאלקור של Underoath ממשיך את הקו של KIllswitch והתוספת היא מחלקת האלקטרוניקה שמציעה לופים מעולים שנוגעים לעיתים בדראם אנד בייס, כמו בשיר השלישי, "There Could Be Nothing After This" – הכל מופק ומבוצע בצורה מושלמת והדבר שהכי מדהים הוא שתמיד שכנדמה שהשיר הגיע לשיא שלו, האנרגיות רק מתגברות. רוב השירים מאוד מתומצתים, השירה נכנסת ישר על ההתחלה וכמעט אין קטעים מתים או מקומות בשיר שאין בהם שירה.
אולי כפיצוי שמו את הקטע החמישי, שהוא מן סוג של מעבר מוזיקלי אלקטרוני עם נאום בשפה זרה … למרות שהקטע עובד טוב בפני עצמו, הרי שהוא קוטע את הרצף המוזיקלי של האלבום ואולי היה עדיף לפתוח או לחלופין לסגור איתו את הדיסק. כמובן שאחריו הגיטרות חוזרות ונותנות בראש. Underoath מוכיחים שמאטלקור זה לא בצד, לא בערך, זה פשוט מטאל, ואחושרמוטה מטאל! הריפים והמקצב בשיר "Returning Empty Handed" שוברים ואיזה תענוג של חפירות!
כהרגלי, אני חייב לתת קרדיט ל-Chris Lord-Alge, טכנאי המיקס של האלבום על העבודה המצויינת שלו. גם ההפקה של Adam Dutkiewiez מעולה, אבל, וכאן מגיעה הבעיה העיקרית שלי עם הדיסק, בניגוד ל-KIllswitch, לשירים של Underoath אין ממש מבנה מסודר – דבר שהשאיר אותי גם אחרי שמיעות חוזרות של דיסק, בלי שום זיכרון מאף שיר, בלי אף פזמון שנדבק או אפילו איזו מנגינה לזמזם. זה מוריד ברמה ניכרת מערכו של האלבום. אולי זה קטע, אולי זאת ההגנבה, אבל מבחינתי, אם אחרי חמש שמיעות אני לא מתחיל לשיר עם הדיסק, משהו לא בסדר. למרות זאת, אל תיבהלו, תנו הקשבה לדיסק הזה, אני בטוח שחלקכם ידעו להעריך כראוי את המוזיקה שיש עליו, במיוחד אם בא לכם לשבור משהו.