Utlagr – Tradiotions Normandes

נורמדי – אותו איזור שב-6 ביוני 1944, אלפי חיילים מצבאות בעלות הברית הסתערו על חופיה הצפונים של צרפת, בעודם מפלסים את דרכם דרך הפגזים והדם, אל עבר שחרור צרפת מציפורני הרייך השלישי, ופתיחת חזית נוספת במטרה לשחרר את אירופה כולה.

הליכה אחורה בזמן רחוקה יותר, תוביל אותנו למאה התשיעית, כאשר הנורמנים, אנשים אשר הגיעו מאיזור סקנדינביה ונהגו לפלוש לצרפת במסגרת פלישות הויקינגים של אותם זמנים, ובשלב מסויים למלך צרפת צ'ארלס "הפשוט", נגמרו האופציות, ולכן חתם איתם על הסכם שבו יתן להם רצועת חוף מכובדת בצפון ארצו, בתמורה לכך שהם יפסיקו להטרידו ואפילו יגנו עליו מפני פלישות של אחרים.

מאז אותו זמן, האיזור נקרא "נורמנדי", על שמם של אלה שהשתלטו על המקום. אבל נו, עד כמה שאני כזה חננה כשזה נוגע להיסטוריה (ועדיין כמעט נכשלתי בזה), זו לא הרצאה.
Utlagr באים מקנדה בכלל, אך טוענים למורשת מכובדת אצל הנורמנים, ומי אנחנו שנתווכח?

"Traditions Normandes" הוא בעיקרון ההוצאה הראשונה של החבר'ה האלה, כשהוא יצא בגרסתו הראשונה ב-2005 ויחסית לאחרונה בגרסתו השנייה, שהיא גרסא שמופצת באופן יותר סדיר ומאורגן, דרך Paradigms Records.
יש במספר השנים האחרונות פרץ די גדול של להקות בתחום הויקינג-בלאק מטאל, וזה טוב, רק הדבר שיכול להכשיל הוא שחלק נרחב מהן לא מספיק משופשפות או לא מספיק סגורות על עצמן לגבי מה הן רוצות לעשות, אם אפשר לקרוא לזה כך (וחלק מהן פשוט גם לא טוב), ולכן לפעמים צריך לחטט די הרבה בין ערימות של הרכבים חדשים עד שנופלים על אחד שמצליח לרצות אותך.

Utlagr הם כאלה, וכבר אחרי האינטרו, בשיר "Our Last Days" מבינים שזו להקה ששמה לה לדגש לשמור על חוד האגרסיות אצלה ולא להיגרר למלודיות מיותרות מדי או מוזיקה מסובכת מדי, אלא פשוט להגיש למאזין את הבלאק הפגאני שלה חצי מדמם.

כך זה בכל שירי הלהקה, וב- "Normandy" המוזיקה לוקחת תפנית לכיוון קצת יותר אפי ואני מברך על זה, כי זה משהו שלהקות צעירות לא תמיד מצליחות לעשות. תוצר יוצא של העובדה שזה אלבום ראשון של Utlagr, ההפקה פה היא לא יקרה מדי, אבל היא מספקת את הסחורה הנדרשת ומתאימה לאופי של המוזיקה.

השירים באלבום הם לא מהירים מדי, למרות הסגנון המדובר, אבל רובם, כמובן, בנויים על טהרת הבלאסט-ביט ועל קצב שמשתנה בהתאם לגיטרות, כפי שמודגם היטב ב- "I Remember", למשל. אי אפשר לדון יותר מדי בשירים שבאלבום הזה, כי שוב, זה אלבום\EP\תקראו לזה איך שתרצו, ראשון של החבר'ה האלה, ומכיל 5 שירים ממשיים שאחד ממשיך את הסגנון של השני.

לאלבום ראשון זה אחלה, ולמי שאוהב את הז'אנר ולא מכיר אותו מאתמול – אני בהחלט ממליץ. הדבר היחיד שחסר כאן, וזה דבר מרכזי – הוא עוד בשר. השירים לפעמים נשמעים רדודים מדי, אבל אני לא דואג, הם יצרו לעצמם מוניטין טוב אצלי.