1. Made For Her Jesus
  2. She Never Noticed Me
  3. Fantasy From Pain
  4. Christ, I Fucking Hate You
  5. Lusting For Affection
  6. The Last Fantasy Of Christ
  7. I Didn't Kill Her
  8. God Was Created
  9. I Must Not Live
  10. The Lords Work

לרוב האנשים המילה "אריזונה" היא שם נרדף למדבר לקקטוסים וחום בלתי נסבל. אבל לא כך עם אוהדי הדת' מטאל שיחשובו מייד על Vehemence הרכב ששת האנשים שיחרר הקיץ את אלבומו השני "God Was Created" בזמן שאלבומם הראשון "Thoughts From Which I Hide" מכיל דת' מטאל בינוני למדיי, האלבום החדש מהוקצע יותר ויש לו הרבה מה להציע לחובבי הז'אנר.

הדרך הפשוטה ביותר לתאר את כיוונה המוזיקלי של הלהקה הוא להגיד שהם מנגנים דת' מטאל מלודי, אך זאת הגדרה כללית מדיי ולא הוגנת לאור התרחבות הזאנר מעבר לגבולות שבדיה שממנה יצאו להקות כמו Arch Enemy ו Dark Tranquillity שלמרבה האמת ללא ה"גראולים" היה קשה להגדיר כדת' מטאל.

במקרה שלנו Vehemence משלבים אלמנטים מהדת' מטאל האמריקאי הקיצוני עם תיבול של "אולד סקול" אירופאי
לצד מלודיות של Heavy metal. בזמן שמקצב התופים סופר מהיר , הגיטרות מנגנות בקצב איטי. רעיון השילוב בין הדת' מטאל העתיק לבין המלודי , הופכת את המוזיקה למגוונת ויחודית. בשירים כמו "The Last Fantasy Of Christ" או "I Didn't Kill Her" נעשה שימוש גם בפסנתר , כלי נוסף
שלא מקובל בדת' מטאל , אך קיימת מבחינתי סתירה מסויימת בשילוב הנוכחי.

אם תקשיבו היטב לשיר "She Never Noticed Me" תגלו שלכאורה השיר נשמע כמו בלדת דת' מטאל אך הצצה במילות השיר תראה שהתוכן מורבידי וכבד מדיי מכדי לבצע אותו בתור בלדה. לאחר החלק האקוסטי בשיר , מגיע שלב נהמות הדת' מטאל שנשמעות מצויין ומחזירות את השיר לפוקוס מסויים.

זהו לא האלבום שהיתי מאזינה לו כשהיתי מחפשת משהו ברוטלי שיהרוס את הרמקולים. האלבום מבעבע מתחת לפני השטח ועושה סימנים של התפרצות בכל רגע אך המלודיה מרגיעה את הרצון לשמוע את הר הגעש מתפרץ.

ציון לשבח לסולן "Nathan Gearhart" על כך שהגראולים שהוא מוציא ממעמקי האדמה משלימים בצורה נעימה לאוזן את הברוטאליות האיטית שבאלבום במקביל לגיטרות שמנגנות נמוך. שילוב האפקטים שמשולבים לעיתים בקולו גורמים לו להשימע אפילו טוב יותר.

הסיפור שמסופר באלבום הוא סיפור טרגי על נערה שאביה הפדופיל התאהב בה וניצל אותה מינית. כמו שניתן לנחש , אין לסיפור סוף טוב… המילים אינטיליגנטיות וכתובות היטב.

תמיד אהבתי דת' מטאל איטי ונמרח שמתהדר בכבדות משלו כך שאני יכולה להצהיר על האלבום כאחד מהמומלצים שלי.