Warrel Dane – Shadowork
- Ethereal Blessing
- Madame Satan
- Disconnection System
- As Fast As The Others
- Shadow Work
- The Hanging Garden (THE CURE cover)
- Rain
- Mother Is The Word For God
וורל דיין היה יותר מסולן ענק, עם קול תיאטרלי עם מנעד מדהים, הוא היה אדם, מסובך, מורכב, נבון, וגם חביב מאד. במשך שנים הוא שר בכמה אלבומי ענק בז'אנר המטאל, החל מ Sanctuary, להקה טובה עם סולן ענק, דרך Nevermore, להקה ענקית עם סולן ענק, ודרך אלבום הסולו הראשון והמשובח שלו, ועצוב, הייתי אומר גם טרגי – ששירת הברבור שלו הגיעה בשלב כל כך מוקדם, כשהוא עם הרכב חדש ומשובח מברזיל שאיתו הוא עבד על האלבום הזה – אלבום הסולו השני שלו, עם קאמבק ל Sanctuary, וגם דיבורים על סולחה וחזרה ל Nevermore.
שוחחתי פעמיים בחיי עם וורל, הפעם הראשונה הייתה אחרי הוצאת אלבום הסולו הראשון שלו, ושם הוא פתח מולי תיבת שרצים רגשית שלו מול המשפחה שלו, שאין לי ספק שהפכה אותו למי שהתמודד מול אלכוהוליזם ברוב ימי חייו הבוגרים. השיר Brother היה חיטוט פומבי בפצע פתוח, והשילוב של מטאל כבד, קודר, עם קולו האופראי עד גותי, עם הטקסט החד כתער שלו – הוא לדעתי אחד מרגעי השיא של ז'אנר המטאל בכל הזמנים.
הפעם השניה הייתה לקראת ההופעה השניה שלו בישראל ב 2017, זה היה אחרי החזרה ל Sanctuary, ואז דיברנו יותר על להקת האם שלו והחזרה אליה, על סופה של Nevermore והיחסים שלו עם הגיטריסט ג'ף לומיס שאותו הוא תיאר כסוג של "אח קטן", וגם על האלבום הזה – עם הרכב שניגן איתו במופע קאברים ל Nevermore בברזיל.
ב 13 לדצמבר דיין – שמעבר להייתו אלכוהוליסט, סבל גם מסכרת, נפטר מהתקף לב כששהה בברזיל במהלך סיום הקלטת האלבום. למזלנו, ולמזל כל ז'אנר המטאל – את האלבום הוא כבר סיים להקליט, והוא השאיר אותנו עם מורשת אחרונה, צוואה מטאלית משובחת ומצמררת, סוג של אלבום של Nevermore שלא יצא מעולם, רק אפילו קודר יותר מכל מה שההרכב הזה הספיק להוציא.
החל מהפתיחה של Madam Satan, שהיה יכול להיות פתיחה של שיר של Cradle Of Filth אם לא היה נמשך עם ריף ומקצב Nevermore קלאסי, הבנתי שצפוי לי משהו מיוחד, והשירה הטרגית קודרת של דיין, עם טקסט מושחז כרגיל – הוכיחה הסברה הראשונית.
השיר שאחרי הוא Nevermore מתחילתו, עם ריפים דיסטוננטים קודרים, ומקצב שבור מבריק, קשה שלא לחשוב שאכן אם הלהקה הזו הייתה ממשיכה לפעול, יש פה הרכב שיכול היה להיות ענק באמת – ולא נופל מהלהקה שעליה מתבססת המוזיקה שלהם.
As fast as the Others הטרגי למשמע, הוא דוגמא מצויינת למה Dane היה אחד מכותבי הטקסטים הכי חזקים בז'אנר המטאל, עזבו שניה דרקונים, חרבות, עבודת שטן או מלחמות – שכבוד כולן במקומן מונח, פה הוא שר שיר אוטוביוגרפי, על עצמו כקורבן לבריונות בילדותו, הוא לא כותב מתוחכם מידי, אבל יש משהו כמעט פואטי בדרך שבה הוא מעביר מסר ומצליח לחבר אותו למוזיקה.
שיר הנושא חוזר למח' Nevermore כבדה, רק בתוספת שטיחי קלידים קלילים שמוסיפים לאווירה, הפזמון הוא מופת של מלודיה, שהזכיר לי קטעים גאוניים כמו Narcosynthesis – מסתבר שלא חייבים את ג'ף לומיס, גיטריסט גדול ככל שיהיה, כדי לחבר יצירות מופת מטאליות כמו זו שהזכרתי.
The Hanging Garden הוא עוד קאבר מפתיע של דיין לשיר לא מטאל שמקבל טייק אחר לגמרי, בדומה ל Sound Of Silence שעשה עם Nevermore, פה הוא לוקח שיר של The Cure לכיוון שהוא כולו שלו – והתוצאה מדהימה.
תאזינו לאלבום הזה, זה מתבקש גם לאוהבי מטאל מלודי, גם לחובבי Thrash, גם לאוהבי פרוג, בדיוק כמו Nevermore, והעובדה שזו שירת הברבור של אחד הכשרונות הכי גדולים שהצמיח הז'אנר – רק עושה את ההאזנה לחוויה מטלטלת אפילו יותר.