Wizard – Magic Circle

07/10/05
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Enter The Magic Circle
  2. Fire And Blood
  3. Call Of The Wild
  4. Death Is My Life
  5. On Your Knees
  6. Metal
  7. Uruk-Hai
  8. Circle Of Steel
  9. Warriors Of The Night
  10. No Way Out
  11. The Magic Goes On
  12. Don't Say Goodbye

הדבר הראשון שעלה לי בראש כשהנחתי את האלבום של וויזארד הוא "עוד להקת פאואר מטאל". למרות זאת החלטתי לחפור טיפה יותר לעומק את 12 השירים שמרכיבים את האלבום השישי של החבר'ה האלה, שמקורם, כמה מפתיע, בגרמניה. השיר הראשון הוא אינטרו מאוד דרמטי, המון קלידים, שיר שמנסה (ומצליח) להכניס אותך לאווירת ימי ביניים, כמו באלבומים של ענקי הז'אנר ראפסודי. פתיחת גיטרות מהירה ותופים רצחניים פותחת את השיר השני, שקרוי בשם המפתיע, "Fire And Blood". הסולן מאוד כריזמטי, ויחד עם עבודת גיטרות יציבה וטובה, מהווים בסיס טוב ללהקה הזאת. לקראת סוף השיר יש קטע כבד יותר ואיטי, שבו הסולן שר נמוך, כמעט גראול, דבר שמוסיף נופך חדש לשיר. שוב עבודת גיטרות מהירה וטכנית, שמשלימה את השיר, בונה לנו שיר פאוור מטאל טוב.

השיר השלישי, "Call Of The Wild", נפתח בסולו מעניין, והוא הרבה יותר שיר הבי מטאל במבנה שלו מאשר שיר פאוור טיפוסי. בס דומיננטי יותר, כנהוג בהבי מטאל, ושירה שמנסה להיות מיידן, מכניסים רוח חדשה ללהקה. סולו מלא ברגש נכנס כאן, ומראה שלפחות בכל הנוגע לעבודת גיטרות, וויזארד לא פראיירים. פזמון בפייד מסיים את השיר, שנותן טיפה טעם של עוד. השיר הרביעי, "Death Is My Life", חוזר לנתיב הפאוור מטאל, שוב עם עבודת רית'ם מהירה ורצחנית. הליריקה בנאלית, הגיטרות טסות, בעצם, מה חדש? בז'אנר שנראה כי אין הרבה כבר מה לחדש בו, וויזארד לא עושים את זה.

שני השירים המסקרנים בדיסק הם השיר השישי, הנקרא השם המפתיע "Metal", והשיר שאחריו, שנקרא "Uruk Hai" (כמחווה למייהם?). Metal הוא השיר הקצבי ביותר והמעניין ביותר עד כה בדיסק. שיר פאוור מטאל שלשם שינוי מתעלה מעל שאר השירים באלבום, ועוסק בנושא האהוב על כולנו, מטאל. עבודת בס רצינית וגיטרות מנסרות, יוצרים פה שיר שיש לו כנראה מה למכור. בטוח שהוא היה מוכר יותר אם היה נקרא בשם אחר. אורוק האי, היישר מהארץ התיכונה של טולקין, נפתח בצעדת קרב, שנמשכת קצב מעבר לצפוי, ואז מגיע מאיפשהו סולו גיטרה טכני, וניסור אופייני. השירה פה מרשימה בהרבה, ויש לנו שיר קרב במנסה להכנס לנעליים של מנוואר וראפסודי. יש פוטנציאל, חבל שהוא לא מבוצע כהלכה.

בסה"כ עוד אלבום פאוור מטאל. מי שלא מתעמק בסגנון – שלא יתחיל עם האלבום הזה. מי שחובב פאואר יכול לשים עליו את ידו, בתקווה שיוכל להגיד יום-אחד "ידעתי שלחבר'ה האלה יש פוטנציאל" אם הם יצליחו יום אחד כמו גדולים.