4 להקות בבארבי – דת' מטאל ישראלי

יום שישי ה-8.4, שעה 9 בערב, אני יוצא על ההסעה מהצפון לכיוון מועדון הבארבי בתל אביב, להופעה של אקססום, עבד, סוליטרי, וכנען – בהתאמה.

על הנייר, ערב שלא חסר לו דבר, שתי הד-ליינריות שנחשבות ללהקות מהמבטיחות של הארץ, הדת' המלודי שלאחרונה עורבב עם הרבה גרוב של סוליטרי, והדת' הטכני והשובר של עבד נחשבים לסגנונות פופולארים בארץ לאחרונה, אף אחד לא קיבל שוק כשלהופעה האחרונה שלהן במרכז באו כ-450 איש. ואם תרצו נוסיף לתבשיל עוד שתי להקות דת' מלודי צעירות. אקססום פחות צעירה ובזמן האחרון אף צוברת שם וקהל בארץ (שרק יוציאו חומר מוקלט), וכנען, שכל הצפון כבר מכיר, פעם ראשונה בתל אביב. זה נראה כמו התבססות של עבד ובעיקר סוליטרי כלהקות גדולות בארץ.

במציאות הערב לא מימש את ציפיותיו מבחינת קהל ואני מעריך שהגיעו בסביבות ה-200 איש. אז עבד וסוליטרי לא עולות שלב אל המדרגה בה נמצאות איטרנל גריי וביצפר, אבל הן כן החיזקו באופן מכובד את תואר הלהקות המבטיחות בתחום הדת' מטאל. מבחינה מוזיקלית לא יכלתי לצפות ליותר, 4 הופעות דת' מטאל משובחות, אפילו משובחות ביותר שהקפיצו את הרמה מעל הרף הלא גבוה במיוחד של להקות דת' מטאל בארץ ומשכו אותו איתן למעלה. ראשונה פתחה אקססום:

Excessum

הרכב הדת' מלודי-טראש העצבני מהוד השרון, הביא אותה בהופעה אנרגטית ומצויינת. שירים מהירים וקטלניים, עמידה יפה על הבמה ויכולות מכובדות על הכלים. הקהל לעומת זאת, הגיב עדיין בעייפות של אחרי חצות, וקרא מדי פעם קריאות יבשות ואולי עשה קצת פוגו. העניין פשוט, אקססום להקה טובה, יש לה חומר טוב, והיא מבצעת אותו באופן הטוב ביותר. אולי קצת חסרים לה מעברים בין ריפים, אבל הסולן מפצה על זה. שקד הוא באמת אחד מהמתופפים המוכשרים, מהיר ומדויק ומהווה בונוס של ממש לאקססום שבאופן כללי המהירות שלה מביאה רק טוב לסצינת המטאל הישראלית, כבר זמן מה שחסר לנו משהו אגרסיבי כמו אקססום. הבעיה העיקרית הייתה שהקהל לא מכיר את השירים, אין חומר מוקלט – אין להיטים ולכן הם לא הצליחו להלהיב את הקהל מספיק.

Abed

אחרי אקססום עלתה עבד. עבד היא הלהקה האהובה עליי בארץ. החומר שלהם הכי טוב לדעתי והשואו שלהם בין הטובים. עבד עלתה להופיע בערב שמאופיין על ידי אנרגיות רעות ולהקות טובות, ולה הלך קצת יותר טוב. הקהל היה כבר מחומם יותר וחיכה שהלהקה תתחיל את ההופעה. עבד מצדה לא איכזבה ופתחה עם שיר חדש יחסית, מתקפה של דת' טכני, קצבי ומלודי בו זמנית. המלודיות של עבד מפתיעות בתוך הגרוב והשבירות, ורן ירושלמי, הסולן שלא מזמן הצטרף לכוחות השירה שלה, מתהדר בקול יפה במיוחד. הוא גם זז כמו משוגע על הבמה, לחלוטין מטורף, מצד לצד ללא הפסקה ומשתולל כאילו אין מחר, מה שהופך אותו כמתאים פיקס לשאר חברי הלהקה.

אם יש לעבד יתרון על שאר הלהקות בארץ, זהו דרור גולדשטיין המתופף. גם בלי שיער הוא עדיין מתופף בחסד וצה"ל לא יכול לגנוב ממנו את כשרון התיפוף – הוא פשוט מספר אחת בארץ וגם בערב הזה, שידע ועוד יידע מתופים מוכשרים מספיק בשביל להתעלות מעל כולם בכל ערב אחר. עבד סחפה את הקהל באופן מספק. כאילו לא דיי בזה, בסוף הפתיעה הלהקה עם קאבר לשיר הפופ "סקטמן" וסגרה עם עוד שיר חדש, "דה קאמינג אוף סון" שלדעתי עשוי להיות להיטה הבא של הלהקה.

Solitary

עבד פינתה את הבמה לסוליטרי, ההרכב הפופולארי מהוד השרון. גם לירי, מתופף הלהקה, התגייס לא מזמן וגם לו לא הפריע לתת בראש למרות המחסור בשיער. סוליטרי הסתמכה על להיטים ישנים מהאלבום וזה אכן עבד כמו קסם, הקהל הניע את ראשו מעלה מטה בקצביות, ואפילו עשה פוגו לעיתים. הלהקה נראתה טוב על הבמה, ורועי הסולן-גיטריסט הוא פרונטמן מוצלח ביותר. "דיג'נרייט אייס" ו-"סיסטמטיקלי דינייד" איתו סגרו היו הנקודות המרגשות של ההופעה מבחינתי.

הלהקה הזו יודעת מה היא עושה, איך עושים מוזיקה ואיך נותנים הופעה. ההופעה אומנם לא היתה אנרגטית כמו במופעי העבד, אבל החומר חדש מלא בשבירות וגרוב שממלאים את החסר. אני מריח פה תקומה של יריבה ראיוה לאינטרנל גריי שקיבלה מימדי מפלצת בהיעדר נוכחות של להקות דת' מטאל אחרות בסדר הגדול הזה כאשר להבות נעלמה לאחרונה מן התמונה. אבל את מיקומה של סוליטרי במשבצת הזו ועוד נראהאם תמשיך לגדול בשנה הקרובה או תישאר בדרג הביניים.

Kna'an

אחרונה ובלי הרבה קהל שכבר פרש לביתו, עלתה כנען הצפונית שמנגנת דת' מלודי נגוע באוריאנטליות. אם דיברנו על כל המתופפים עד כה, נדבר גם על רון עמר. גם לו לא חסר, פרח תיפוף צעיר ורב להקות (כנען, וייל יומניטי ופורסייקן סיינט) שהיה פשוט מצויין, התיפוף שלו אנרגטי, מלא ומרשים ביותר. כנען באופן כללי הרשימה לטובה, היא זורמת, דינמית, והקהל שנשאר היה כנראה זה שמכיר את הדמו כי הוא שיתף פעולה בקטעים המתאימים. "סלייברי" שיר הנושא של הדמו, הוא מין המנון קטן בהתהוות, והעיבוד של הלהקה ל-"גשם על שדה הקרב" של יהודה עמיחי (ששוחרר להורדה), הוא שיר דת' מלודי קליט וחזק. תוסיפו גם את השירים החדשים והמלודים ביותר שלה שבהם גם קטעי שירת קלין של הגיטריסט מעוז, ואת הקאבר למיזנטרופ של דת' קיבלתם הופעת דת' מלודי טובה ביותר. על הבמה נראתה הלהקה יציבה ומקצועית ומופע שכלל השתוללות ללא חשבון של הסולן אדיר. הבעיה היחידה הייתה סאונד הגיטרה של מעוז, שהיה זוועתי לעיתים קרובות מידי אך אין דבר מושלם בעולם.

(נדב אבני)