Azazel ולהקות הבי מטאל ב-Thorheim

הגעתי למועדון ה-Thorheim בציפייה לערב בלאק קשוח, כי מלבד Azazel לא ממש הכרתי את הסגנונות של הלהקות הנלוות. לאחר שנכנסתי ושמעתי את התקלוט, התחלתי להטיל ספק בהנחתי הראשונית. הערב התחיל בתקלוט Heavy Metal, עם קצת Pantera שהקפיצו את הקהל ואחרי ההופעה הראשונה כבר הבנתי שאכן טעיתי. טוב נו, אז מה היה לנו שם.

ההופעה הראשונה הייתה של להקת הבי מטאל בשם Architectura שניגנו סטייל איירון מיידן. חברי הלהקה ישבו מצויין, הלהיבו את הקהל, אך לדעתי היה בהם גם מן המונוטוניות שמה לעשות, שעממה אותי במקצת. בסוף ההופעה Architectura ביצעה קאבר ל-Megadeth, לשיר Symphony of Destruction, בחירה שהייתה תמוהה בעיניי לאור התרחישים האחרונים, אך הביצוע לא היה רע בכלל. עוד דבר שמצאתי תמוה בהופעה הוא הסולן שהחליט משום מה לדבר עם הקהל באנגלית בסוף ההופעה.

לפני שאמשיך ללהקה הבאה אציין את הסאונד הלוקה של הת'ורהיים שברוב הזמן הפך את הריפים של הגיטרות לגיבוב של רעש (ורעש- לא במובן הטוב של המילה) האקוסטיקה במקום היא קטסטרופה, ואני אומרת זאת באכזבה שאין כמוה, כי את המקום עצמו אני אוהבת מאוד.

בכל אופן, אחרי ארכיטקטורה עלו והופיעו Prometey (שגם הם המשיכו את רצף ההבי מטאל), פתחו בקטע אינסטרומנטלי, שמיד התבלט בו המתופף שלאורך כל ההופעה הציג יכולות מעולות בעיסוקו. הסאונד של התופים היה חזק מאוד כמו כן, והאפיל על שאר הכלים, ואולי לטובה. הריפים היו נחמדים ומקפיצים אך לא מקוריים באופן מיוחד. יש לציין כי נהניתי מאוד מההופעה למרות שזהו לא אחד מהסגנונות האהובים עליי. לבסוף החליט הסולן להתחיל לשיר, ועשה זאת על הצד הטוב ביותר. באיזשהו שלב הוא נתן גם לקהל לשיר איתו, שדווקא היה נורא משעשע למען האמת. בסוף ההופעה עלה לבמה בחור שהתחיל לשיר ברוסית, עניין שגם שעשע אותי.

הלהקה השלישית שעלתה להופיע הייתה Euroboros שהממו את הקהל בהמון אנרגיות על הבמה. Euroboros הציגו שילוב של גרואולים גבריים שבוצעו על ידי סרגיי, שהוא גם מארגן הערב הזה, וקולות נשיים שביצעה הסולנית טל. במיוחד הלהיב אותי השיר Demons of Dark ששילב ריפים אקוסטיים, שירה נשית נהדרת, ועם זאת, ריפים מהירים וקולו העמוק של סרגיי. באמצע ההופעה החליטו Euroboros לנגן בלדה שהקשר בינה לבין מטאל אינו קיים ככל הנראה. לפי מה שהבנתי מהלהקה הם הוציאו אותה מפרק של באפי ציידת הערפדים (?!) טוב נו. בסוף ההופעה הלהקה החליטה לבצע קאבר ל-Slayer, לשיר Dead Skin Mask. רוב השיר אטמתי את אזניי כי לא הייתי מסוגלת להקשיב לשיר הזה נאנס בצורה כה ברוטאלית. את השיר עצמו הכלים ביצעו בצורה מצויינת, אבל למה, למה לתת לסולנית לשיר אותו?? לא עושים דברים כאלה לסלייר. דאמט.

ובנימה אופטימית מזו, אחרונה עלתה לבמה Azazel שללא צל של ספק הייתה הלהקה הטובה ביותר בערב זה. חברי הלהקה עלו לבמה לצלילי קלידים שכאילו נשאבו מאיזשהו ספר של טולקין. אסף עינב, הסולן עם חולצת הבטן ומכנסי העור הצמודים ביום והתדמית הבלאקרית בלילה, גילה יכולות מעולות הן בסקרימינג רצחני והן בקלין ווקאלס ובשילוב שבין השניים. והתיפוף, אח התיפוף. כל מלה מיותרת פשוט. השיר הראשון מהחומר החדש שהציגו עזאזל היה מאוד פולקי, אלמנטים שהזכירו קצת את פאלקנבאך אפילו. גם השיר השני החדש היה מעולה, צריחות ה"שטן" הזכירו לי קצת את דייסייד באופן משעשע. עזאזל נגנו גם חומרים לא כל כך חדשים, ואפילו מהדמו, Altar of Sand, מ-95'. היכולות המוזיקליות של החבר'ה בלהקה הזאת פשוט מצויינות ואוריד את כובעי בפניהם על זאת. האכזבה היחידה שהייתה לי מההופעה הזו היא, איך לא, הסאונד. כל ההופעה הייתה רצופה פידבקים נוראיים שצרמו לי באוזניים לאורך כל השואו ופגמו קשות בהנאתי. לקראת הסוף גם נדפק הסאונד של הווקאלס, שרק תרם לכאב הראש שליווה אותי כל הדרך הבייתה אחרי ההופעה.

לסיכום, מלוא הכבוד נתון לכל הלהקות שהופיעו, כולכם מוזיקאים משכמכם ומעלה, המשיכו בעבודתכם המצויינת. הת'ורהיים כמקום להופעות התגלה כאכזבה, והוא הרבה יותר עדיף כפאב ומקום לתקלוט, אלא אם כן יקום מישהו ויטפל בבעיית הסאונד.